"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ש"ס: התרסה בוטה כלפי סמל לאומי

,עודכן

ימי הבחירות הללו אינם מזמנים הרבה שמחות, אבל אפילו על רקע אווירת הנכאים הכללית היה עצוב מאוד לשמוע את התבטאותו האומללה של המר"ן, הרבשלום כהן,בעניין ההמנון הלאומי. מנהיגה הרוחני של ש"ס קרא ל"התקווה" "שיר מטומטם," ואף הכריז כי סירב לעמוד כשההמנון נוגן.

הכתבה הכי נקראת היום באתר: מידע מטריד נחשף - חיי המין של לוחמי דאעש

זה עצוב, משום שלמרות שש"ס היא גורם כל כך מרכזי בפוליטיקה הישראלית – דבריו של הרב שלום כהן מוכיחים, כי היא אינה מכירה בריבונותה של המדינה, ובוודאי לא בסמליה. לא לקום לנגינת ההמנון היא התרסה בוטה כלפי אחד מקומץ סמלי הריבונות הלאומית: דגל, סמל, המנון.

פגיעה בדגל או בסמל היא עבירה פלילית: "הפוגע בכבוד דגל המדינה או בכבוד סמל המדינה או גורם לפגיעה בכבודו, או משתמש בו באופן שיש בו כדי לפגוע בכבודו - דינו מאסר עד שנה אחת או קנס עד שלוש מאות לירות או שני הענשים כאחד," נכתב בחוק הדגל והסמל תש"ט 1949. ההמנון, למרות שהוסף רשמית לחוק הדגל והסמל ב-2004, טרם הוכר ככזה שאסור לפגוע בכבודו (לאקונה שאורי אורבך ז"ל ומוץ מטלון יבדל"א ניסו לתקן ב-2012, וקודם לכן יואל חסון).

התירוצים גרועים מהמעשה

אפילו יותר גרוע מאמירתו הנמהרת של המר"ן, שייתכן שנאמרה כבדרך אגב, היה הניסיון להצדיק אותה על ידי בכירי מפלגתו. כי כאן כבר הייתה משנה סדורה מדוע לא צריך לעמוד בעת שירת ההמנון. בתגובה הרשמית של ש"ס נאמר כי "זכותו וחובתו (של הרב) לחשוב שהמקורות של תורת ישראל עדיפים עשרת מונים על שיר שנוצר רק בעשורים האחרונים." ראשית, התקווה חובר ב-1878, כלומר – לפני 136 שנים, ולא לפני כמה עשרות שנים (ההמנון האמריקני, "הדגל זרוע הכוכבים", להשוואה, קיבל מעמד רשמי רק בשנת 1931). ושנית, כפי שטענה בידענות רבה בגלצ ד"ר אסתרית בלצן, שחקרה את ההמנון במשך שנים, כל מילה בשיר מבוססת על המקורות. אבל אלה טענות טכניות.

הבעיה האמיתית עלתה מתוך תגובת הח"כ לשעבר שלמה בניזרי, שרואיין בגלי צה"ל: "זה מה שציפינו 2000 שנה? להיות עם חופשי? היהודי ציפה לחזור לארצו יחד עם הקדוש ברוך הוא ויחד עם תורת ישראל, לא לבנות מדינה שמעורטלת מתורה ויראת שמים, כשמיליון וחצי ילדים לא יודעים אפילו מה זה פסוק שמע ישראל." כלומר, על פי תפיסתו של מר בניזרי, הכמיהה המבוטאת בהמנון, לחירות לאומית, חסרת תוקף מעיקרה. זו בעיה חמורה פי כמה מהתנצחות ספרותית: זו פסילה מכל וכל של המהות הציונית ושל הריבונות הישראלית.

אם יעמוד או לא יעמוד הרב שלום כהן בעת נגינת התקווה היא עניינו (כל עוד לא חוקק אחרת), והיא באמת לא מעניינת. אבל בוחרי ש"ס מן הראוי שיידעו איזה ערך יש לציונות בעיני נציגיהם בכנסת.

דנינו אחרי עדות נפתלי: "על פניו, יש מקום לבדיקה"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר