בסוף השבוע האחרון השנאה השתוללה ברחוב באופן המילולי ביותר. שליחי האל מטעם עצמם יצאו למסע אלימות ופגעו בחפים מפשע בדרך אכזרית וחסרת חמלה. נדמה שלא נמצאים מספיק גינויים בעולם כדי להביע את שאט הנפש מהמעשים הללו.
מה מביא אדם להרגיש שהוא מסוגל לשלח אש בבית שבו תינוק, או לדקור בגבם צועדים שמעולם לא פגש? הצידוק האידיאולוגי - אמונה, קנאות לדבר האל, נקמה - הוא הרעיון שהאדם מאמץ לעצמו כדי לבצע בפועל את רגשות השנאה המפעפעים בו. אולם היסודות לשנאה הזאת, שמאפשרים פגיעה פיזית בנערות ובתינוק ישן, הם ראייה של הזולת כזר, כמעט לא־אנושי, דמוניזציה שמביאה למחיקת כל מה שאנושי באדם שעומד מולך, עד כדי כך שאתה לא מרגיש את כאבו כאשר אתה פוגע בו.
מתי הופך אדם לבלתי אנושי, לאויב שצריך לחסל? כאשר שנים ארוכות אתה לא פוגש בו, מתחנך לבוז לו, מבטל את דעותיו וצרכיו. כאשר החומות גבוהות ומסתירות את הפנים, וכל מה שאתה לומד על מי שמעבר להן הוא שהוא מהווה איום על אמונותיך ועל עקרונותיך. והזרות היא בבסיס השנאה.
אין לנו את הפריבילגיה להתבצר מאחורי חומות. אנחנו חברה קטנה ומתהווה, עדיין בתהליכי הפנמה של תרבויות ומציאת איזון ביניהן. עדיין מחפשת את האופי היהודי־דמוקרטי הייחודי שלה בשבילים שונים ומקבילים.
אין דרך אחרת לעשות זאת מלבד היכרות עמוקה, מפגש טבעי, ביטול המחיצות שהמדינה עצמה יצרה בבתי הספר, בגני הילדים, בתנועות הנוער. מדינת ישראל הוקמה לא רק כדי למצוא בית לאומי לעם היהודי, אלא גם מתוך רצון לעצב חברת מופת. חברה ערכית, שמגשרת ומחברת בין פלגים ואוכלוסיות שונות בידיעה שהקונפליקטים הם בסיס להעשרה, אימון בסינתזה של רעיונות.
המחלוקת היא ביסוד המקורות היהודיים. אנחנו לא מפחדים ממנה. היא בונה אותנו, וכאשר היא נעשית לשם בירור האמת - היא מתקיימת בדמותם של יצירה, עשייה חברתית ותרבותית מגוונת ועשירה. החברה הישראלית צריכה להתלכד ולהוקיע כל מי שמאיים על האיזון העדין בתוכה, מי שמתנכר ומתנכל לחוויית העצמיות של הפרטים בה ומכריח אותם, בסכינים שלופות, לוותר על עצמם ולהיכנע לשלטון האימים שלו.
הזמן שלנו אוזל. שעון החול של הסובלנות הולך ומגיע אל גרגיריו האחרונים. זה הרגע לבלום את ההסלמה במהלך שגדול כמעט כמוה: זה הרגע לבטל את המחיצות בין הזרמים השונים, לייצר מסלולי חינוך משותפים, מכילים מורכבות, שבהם "כל ישראל ערבים זה לזה" אינו רק קלישאה, אלא מעשה יומיום.
הכותבת היא מנכ"לית צו פיוסטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו