"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדיה היא המסר: גרסת הוואטסאפ

,עודכן

הודעות וואטסאפ שהופצו בסוף השבוע, ולפיהן זכאים לכאורה לקוחות הבנקים לפיצוי של 2,500 שקל, עוררו סערה וזאת לא הפעם הראשונה. בבוקר שאחרי "צוק איתן" חוקרי תקשורת העניקו לו את הכינוי "מלחמת הוואטסאפ הראשונה", כתוצאה משטף ההודעות המפוברקות שהופצו באמצעות האפליקציה בימי הלחימה.

היישומון הפופולארי מונה היום כ-900 מיליון משתמשים חודשיים פעילים, ומשמש בעידן החדש ככלי עזר יעיל למפברקים. אולי האפקטיבי ביותר. לפני כשבוע חווינו שיא שלילי נוסף. הודעה מפוברקת שהופצה בוואטסאפ, התריעה על הצפה של חולדות בתל אביב בעקבות החפירות על הרכבת הקלה. המסר שהופץ על גביי דף שעליו מתנוסס לוגו של עיריית תל אביב, אף הכיל טיפים לתושבים כיצד עליהם להתנהג במקרה של הופעת חולדה בביתם.

התבוננות במקרים מלמדת על מכנה משותף פשוט. ברובם, מדובר ברצף מילים שהועברו על ידי גורמים זדוניים לנמענים תמימים שנפלו בפח. הקשר השני מצביע על מכנה משותף של הפעולות שנעשות על ידי הנמענים ברגע שמתקבל מסר בחכתם; קרי, לרוב הפרשיות הללו מתנפחות לממדים גדולים כאשר יש מי שיתווך את המידע השגוי.

בנקודת הזמן הנוכחית אין ספק כי אנו צריכים להוקיע את אותם גורמים שמזינים אותנו במסרים שקריים. הם הבעיה המרכזית. בו בזמן, לא נעים להודות, אבל ההתמודדות החברתית לפברוקים ולשקרים הטקסטואליים, נשענת במידה רבה על אחריות אישית של כל אחד מאתנו כנמענים וכצרכני תקשורת. אם נתייחס בביקורתיות לטקסטים שבאים בפתחנו, נוכל לצמצם במעט את הפרשיות הללו. במקרה של הבנקים, זה נגמר במספר כתבות שלא גרמו נזק משמעותי. אבל במקרים קיצוניים, טקסטים מפוברקים יכולים לגרום לפגיעות בנפש (במהלך אירועים ביטחוניים כמו זה שחווינו בצוק איתן). לא בכדי, פיקוד העורף נאלץ להתמודד עם המסרים ולהתנער מהם.

ואם להיות פרקטיים, ההודעה המפוברקת בנוגע לזיכוי מהבנקים, מהווה הזדמנות לדרוש שינוי תפיסתי. מהצד האחד, לקיחת אחריות אישית שלנו כאינדיבידואלים, לא להתחיל שמועות דיגיטאליות ולא להפיץ מסרים שהתקבלו ממוענים לא ידועים, פשוט וקל. אנו צריכים להיות זהירים עם כפתור השיתוף. בנוסף, אנו צריכים לקחת בערבון מוגבל את המסרים המתקבלים במדיום המדובר. מהצד השני, נדרש שינוי אסטרטגי רחב - הגיע הזמן להעלים את רב-סרן שמועתי ולעמוד מול המפיצים בנחישות בלתי מתפשרת. אחרי שעברנו את מלחמת הוואטסאפ הראשונה בכישלון די ברור, מן הראוי שנפיק לקחים לקראת המערכה הבאה וניזום פתרונות טכנולוגיים שיעמדו מול השקרים הדיגיטאליים. הגיע הזמן למצוא כיפת ברזל תקשורתית.

הכותב הוא יועץ תקשורת, בוגר BA בתקשורת שיווקית ממכללת ספיר ולומד לתואר שני MA בתקשורת אסטרטגית ויחסי ציבור באוניברסיטת חיפהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יצחק משיח

יועץ תקשורת, בוגר BA בתקשורת שיווקית ממכללת ספיר ולומד לתואר שני MA בתקשורת אסטרטגית ויחסי ציבור באוניברסיטת חיפה

כדאילהכיר