"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראל שומרת על המקומות הקדושים

,עודכן

"נמשיך להגן על אל־אקצא", טען השייח' ראאד סלאח לפני ימים אחדים בבית המשפט המחוזי בנצרת, בפתח הדיון בערעור שהגיש על הרשעתו בגין הסתה. ההתבטאות של סלאח על רקע המהומות בירושלים, וההסתה של חברי הכנסת הערבים והפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, עודדו את הטרור כלפי אזרחי מדינת ישראל בטענות המופרכות וחסרות האחריות (שלא לומר השקריות) כי ישראל מתכוונת לייהד את הר הבית, להרוס את המסגדים ולשנות את האופי האיסלאמי של המקום.

בחינת העובדות ההיסטוריות באשר להר הבית בפרט ולירושלים בכלל מוכיחה שדווקא בשלטון הישראלי הר הבית נהנה מפריחה, מריבוי מבקרים ומאמינים מוסלמים ומהגנה עליהם יותר מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה. בתקופת השלטון העות'מאני המקום היה שומם, מוזנח וחסר חשיבות לתושבי האימפריה, שהתעניינו יותר בעיר הרומית קונסטנטינופול (איסטנבול), שהפכה לבירת האימפריה. בתקופת שלטון המנדט הבריטי הוגבלה עליית הפלשתינים למקום, ובשלטון הירדני סולקו מתפקידיהם אנשי התנועה הלאומית הפלשתינית וזכויותיהם על הר הבית נשללו.

אולם השלטון הישראלי מאז שנת 1967 העניק לאנשי הוואקף המוסלמים מעמד ייחודי בהר, למרות הפגיעה המסוימת בריבונות הישראלית במקום, והתיר חופש פולחן מלא למאמינים המוסלמים. הוא לא הגביל את כניסת המתפללים להר כפי שעשו הבריטים, אלא רק מטעמי ביטחון.

יתר על כן, כוחות הביטחון הישראליים הם אלה שהגנו מבחינה ביטחונית על המסגדים ומנעו את הריסתם בפעולות הטרור. כך היה כאשר ניסה תייר אוסטרלי לשרוף את מסגד אל־אקצא ב־1969, וממשלת ישראל היתה זו שמנעה זאת, כפי שמנעה מהמחתרת היהודית לפגוע במקום הקדוש בשנות ה־80 וגם לאחר מכן. זאת היא עשתה לא רק מתוקף חובתה כריבונית, אלא גם מתוקף אחריותה המוסרית כלפי המתפללים המוסלמים במקום.

בשנים האחרונות, בייחוד עם התגברות האיסלאם הרדיקלי והעמקת השסע הסוני־שיעי, הופכים המסגדים ליעדים לטרור איסלאמי, והמאמינים מוצאים עצמם לעיתים קורבנות חפים מפשע במלחמה אכזרית זו. כך גם המקומות הקדושים של דתות אחרות, שנהרסים מדי יום ביומו במזרח התיכון על רקע השנאה והעוינות הגוברות באזור. רק בסוף השבוע התבשרנו שהרשות הפלשתינית עצמה לא הגנה על קבר יוסף בשכם, שבלהט האירועים האחרונים הוצת על ידי המון פלשתיני.

בשל כל אלה ההצעה הצרפתית להציב כוח בינלאומי בהר הבית לא רק שאינה הגיונית - משום שישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שבה מוגנים המקומות הקדושים לכל הדתות, לרבות הדת המוסלמית - אלא גם חסרת כל צורך מהותי, לנוכח המדיניות הישראלית הקובעת כי אין כוונה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית. אם הקהילה הבינלאומית אכן תאמץ את הרעיון, הדבר יתפרש ככניעה ללחץ הפלשתיני, תעודד את המשך האלימות ותרחיב אותה למקומות נוספים כדי להגביר את הלחץ על ישראל להמשיך לוותר מבחינה פוליטית לפלשתינים.

הכותב הוא ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערביטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר