סוג של ריקוד

1. כשמכבי ת"א חיפשה את דרכה בימי גיא גודס, והקבוצה הייתה מתסכלת ומתוסכלת מהגארדים המובילים שלה ומהגבוהים המתקשים שלה שלא פגעו התקפית והיו שערורייה הגנתית, הגיע ציטוט ממשרדי ההנהלה שטען שגם בגולדן סטייט האדירה לקחו גארדים עם אוריינטציה התקפית וגבוהים ששימשו חוטבי עצים, ומצאו עבורם סיסטם שיתאים עבורם על מנת לנצח משחקים.

עד כמה שזה נשמע מופרך לשעתו, הנה הערב, בפעם הראשונה העונה, מכבי מצאה דרך למקסם את יכולותיה, להעלים חסרונותיה ולתת לקלישאת חנוכה והמכבים טפיחה על האגו. יהיה קשה להסיק מסקנות אם לנדסברג אחד מבשר על התחממותו של החורף המכביסטי, אולי זה כבר מאוחר מדי, אם זה אפשרי בכלל להגיד על מועדון עם אלף הנשמות, אבל נראה שז'אן טבק, מעבר לשיחות המוטיבציה, ה'יאללה יאללה' והשינוי בגישה, החליט על זהות אתלטית, וכבר כמה שבועות שמכבי הפכה לקבוצה המשליכה כמות גדולה של שלשות. זה מה שיש כשיש קושי להגיע לצבע בצורה עקבית.

אז אמנם הסטים ההתקפיים שלו לא מפילים לסתות, יש שיאמרו שהם פשוטים עד כדי מבוכה, אבל הם נעשים באינטנסיביות גבוהה, בריווח ובטיימינג יעילים, וכל סט התקפי נראה טוב כשהכדור נכנס באחוזים גבוהים, כמו השלשות הצהובות הערב.

החלק האחר של השלשות הללו הגיע ממשחק המעבר שהיה סוג של ריקוד הערב. כי אם כבר גולדן סטייט, אז חייבים משחק הגנה שנועל את הצבע באתלטיות פורוורדית, חוסם כל דבר המושלך לעבר הטבעת ומפעיל אגרסיביות החל מלחץ על הכדור ועד לסיום הרוטציות ההגנתיות, שטבק מעדיף שיהיו מינימליות ולכן אין התרוצצות של עזרות וחיפויים אלא העצמה של הגנת היחיד, העזרה הראשונה והטיפול בפיק אנד רול.

2. אבל הייתה גם יריבה. באמברג שיחקה בפעם הראשונה בתולדותיה בת"א ונראה היה שבראשה מסתובבות כל קלישאות סי.אן.אן האפשריות על הצדדים היותר בעייתיים של החיים כאן. היא שיחקה בפחד, נטולת כל רגש או אמביציה ונראה היה שנהג האוטובוס שלה חנה בחנייה לטווח קצר בנתב"ג, לכן היא שיחקה כדי שהזמן יעבור רק כדי לרוץ מהר, לעשות צ'ק אין ולנשום אנחת רווחה כשהמטוס עושה את דרכו מערבה.

3. הפציעה של פארמר שהשביתה אותו במשחקים האחרונים מראה שלפעמים פחות זה יותר. דינמיקה של הוצאת כלי חשוב ממערך מסוים יכול לעיתים ליצור תרכובות כימיות שלא היה ניתן להגיע אליהן ללא התערבות חיצונית. עכשיו המשימה של השתלבות חזרה היא על פארמר ופחות על טבק. הסטנדרט הוצב, עכשיו הוא יצטרך להתיישר על פיו.