יש מה ללמוד מקטאר: ככה עושים הסברה

יהודי העולםסובלים מאנטישמיותשכמותה לא חווינו מאז השואה. מדי יום אנחנו עדים למאות תקריות, שבהן התוקפים לא מתביישים להגיד: "אנחנו לא אנטי־ישראלים, אנחנו אנטי־יהודים". סטודנטים יהודים מסתירים את זהותם, וחלקם עוזבים אוניברסיטאות יוקרתיות כדי להרגיש בטוחים.

המציאות הזו לא נולדה בן־לילה. יש מי שדאג לכך שהתוקפנות הזו תחלחל אל החברה, בעיקר בקמפוסים. לפי מחקר שפורסם ב־2022 על ידי איגוד האקדמאים הלאומי בארה"ב, בין 2001 - השנה שבה התרחש אסון התאומים - ל־2021 השקיעהממשלת קטאר4.7 מיליארד דולר באוניברסיטאות בארה"ב.

בתוך שני עשורים הצליחה קטאר למצב עצמה מחדש - ממדינה אסלאמיסטית מוקצית למדינה בעלת חשיבות בקרב הדמוקרטיות המובילות. היא עשתה זאת באמצעות תמיכה בקבוצות כדורגל מצליחות, אירוח אירועים בינלאומיים כמו המונדיאל, הקמת קבוצת התקשורת הענקית אל־ג'זירה, ובעיקר על ידי השפעה במוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר.

מחקר של מכון NCRI האמריקני מראה כי בשנים 2019-2014 המימון למוסדות אקדמיים ממדינות זרות עמד על 13 מיליארד דולר. את רוב הכסף השקיעה קטאר במאות מוסדות אקדמיים. ההשקעה הופנתה להשקת פקולטות, שחלקן מהדהדות מסרים אנטישמיים למהדרין.

צה"ל פועל להגנה צבאית על ישראל בכל החזיתות הגיאוגרפיות, אךבהגנה ההסברתית אנו חשופים. כלקח מרכזי מהמלחמה הנוכחית מתבקש שינוי מערכתי ואימוץ "המודל הקטארי": הקמת מערך הסברה ארוך טווח לחשיפת נקודת המבט הישראלית, בארבע שכבות הגנה.

מול יהודי העולם, ישראל חייבת לפעול בצורה שיטתית. ראשית, להגדיל את מספר המסיירים בישראלבמסגרות כמו תגלית ומסע. אין תחליף למראה עיניים, ורק מי שביקר כאן יוכל להבין את המציאות המורכבת והרגישה. בימים אלה אנו רואים את תוצאות ההשקעה בבוגרי תוכניות הסיורים בישראל: הפעלתנות והאומץ שלהם לעמוד נגד השקרים המופצים ברשתות החברתיות. חייבים להרחיב תוכניות אלה כדי לגייס עוד מליצי יושר.

נוצרים אוהבי ישראל הם הקבוצה השנייה החשובה להסברה: למיזמים כמו Passages, המביאים לישראל צעירים נוצרים מקהילות אוונגליסטיות, פוטנציאל לשינוי מרחיק לכת בארה"ב - וצריך שיותר ישתתפו בהם.

החזית השלישית היא מול המדינות הדמוקרטיות. יהדות העולם עוסקת בפילנתרופיה, שלרוב מוכוונת להנצחה, בדמות בניינים ומונומנטים. כמו קטאר, עלינו לעודד תרומות שישפיעו על הצביון במוסדות האקדמיים: תוכניות לימוד העוסקות במזרח התיכון מנקודת מבטנו, שישפיעו על הרכב המרצים הנמצאים בעמדות מפתח. זה מהלך יקר, שבסופו נחזה בשינוי עמדות המוסדות לגבינו. עלינו לדאוג שהתורמים היהודים,שרבים מהם משכו את כספם מהאוניברסיטאות החשובות בארה"ב, יתנו את המשך תרומתם בהשפעה על מהות האקדמיה, ולא רק על הנכחתם בה.

מול יהודי העולם, ישראל חייבת לפעול בצורה שיטתית. ראשית, להגדיל את מספר המסיירים בישראל במסגרות כמו תגלית ומסע. אין תחליף למראה עיניים, ורק מי שביקר כאן יוכל להבין את המציאות המורכבת והרגישה

החזית הרביעית היא מול מדינות, בעיקר מוסלמיות, שלהן ולנו אויב משותף, בעיקר איראן. מערכת היחסים הזו לא מונעת ממניעים אלטרואיסטיים, אך עלינו לפעול יחד. מערך היחסים עם מדינות הסכמי אברהם הוא חשוב מאין כמותו. שם יש להשקיע ב"דיפלומטיה רכה" - עידוד דיאלוג שמנרמל את ישראל באקדמיה, בתרבות, בספורט ובתקשורת, כדי לספר את הסיפור שלנו ולחזק את המכנה המשותף.

צריך להיערך כבר בימים אלו למלחמת ההסברה הבאה. אנחנו לא יכולים להסתפק בתקציב הנוכחי של משרד החוץ, שמתוקצב במאות מיליוני דולרים בודדים. מול המיליארדים של קטאר - יש להציב סכומים דומים, ולמקד את ההשקעה בצורה אסטרטגית ועקבית. רק כך נוכל לנצח במערכה הבאה.