שתי חיילות, נועה וענבר. האחת במדים של חיל האוויר, משרתת בדוברות החיל בקריה, והאחרת במדים ירוקים, הגיעה מחטמ"ר יהודה, שם היא משרתת כחובשת. שתיהן בוגרות המכינה הקדם־צבאית לבנות דתיות. האחת גדלה בהתנחלות בשומרון, האחרת מעיר במרכז הארץ, והן עומדות מול קבוצת מפקחים של חינוך הממלכתי־דתי (חמ"ד) ועושות היסטוריה.
עמדתו הרשמית של החמ"ד היא כי המסלול המועדף הוא השירות הלאומי, אך בחמש השנים האחרונות מתגייסות בכל שנה מאות בוגרות, והמספר הולך ועולה. בצדק עושים המפקחים כשהם מבקשים להבין את הסוגיה לעומקה. החיילות מספרות, ודבריהן נופלים על אזניים כרויות. נועה וענבר מספרות על הבחירה להתגייס לצבא, על ההתמודדויות בשירות ועל הקשר עם הבית, עם הדת ועם החברה. לסיום, שואלת המנחה: מה אנחנו יכולים לעשות למענכן?
וזו תשובתן: אין דבר שאנחנו צריכות יותר מהגיבוי שלכם. לא תמיד קל להיות החיילת הדתייה, לא תמיד מתגמל - רבים בוחרים להתקיף אותנו על כך - אבל לו רק היה אפשר לקבל מכם גב, לדעת שאתם גאים בנו. כי כרגע אנו מותקפות מבית ומחוץ. תנו לנו לחזור לאולפנה שלנו במדים, לפגוש בעיניים הנוצצות שלכם, בגאוותכם על ההתמודדויות שלנו, על הבחירות שלנו. אנחנו רואות את עצמנו כשליחות שלכם, אנא ראו גם אתם אותנו כך.
מחיאות הכפיים שהידהדו בחדר אחרי דבריהן היו הד קולן של חומות נופלות. מאז הוקמה מכינת "צהלי" אני מלווה את אחת התנועות החברתיות הדינמיות והמרתקות ביותר בחברה הישראלית - גיוסן של הבנות הדתיות. ולראשונה בשנה זו, כאשר אנו מגיעים לקרוב לרבע מבוגרות החמ"ד המתגייסות בכל שנה, מבינים כבר כולם כי המגמה המתחזקת לא עומדת להיעלם, ואולי יש לשנות אסטרטגיה בהתמודדות עימה.
תנועת הנשים בנות הציונות הדתית המתגייסות לצבא היא תנועה של חיבור, לא תנועה של מרד. הגיוס הוא תוצאה של הערכים שעליהן חונכו בנות הציונות הדתית, ולא מרד בהם. הן מעדיפות לפרוץ את מסגרות ה"בועה" הציונית־דתית מתוך חיבור לכלל ישראל, מתוך המוכנות לשאת בעול הציבור, מתוך מסירות נפש. הן מתגייסות מכיוון שהן דתיות - ולא למרות זאת. נוסח ההצהרה שמובילה לפטור משירות כולל אמירה כי מטעמי דת הבת מנועה מלשרת, ואמירה זו נתפסת בעיניהן כשקרית. היושרה שלהן דוחפת אותן לבחור במסלול המשווה את התנאים שלהן לבנות גילן החילוניות. תחושת האיתנות שבה הן חוות את עצמן מביאה אותן לעמוד באתגרים שהשירות הצבאי מזמן להן. התנועה היא תנועה נשית ופמיניסטית - היא מזהה את היכולות הנשיות ואת הכוחות שלהן כנשים, וככאלו הן סוללות לעצמן הגדרות, יכולות והתמודדויות חדשות.
ראויות הן החיילות הדתיות להתנהגות אחראית ומכבדת מבית ומחוץ, לציבור מחנכות ומורים שיעריך את כוחותיהן ויצעד איתן יד ביד בשנת ההכנה לגיוס ובמהלך הגיוס, וראויות הן שצה"ל יעשה הכל כדי שזכויות הפרט שלהן כחיילות שומרות מצוות יישמרו, ושתהיה להן מעטפת של שמירת כשרות, צניעות ושבת ברמה הגבוהה ביותר.
הכותבת היא ראש המכינה "צהלי" לבנות דתיותטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו