בעוד חודש יחול, כבכל שנה, הוולנטיין דיי, יום האהבה הבינלאומי. זה בדיוק הזמן להתרשם מהנתון המרעיש שפורסם לאחרונה בכמה סקרים ומעיד ששליש מהזוגות הטריים שהתחתנו בארץ הכירו דרך אתרי היכרויות.
אני, באופן אישי, מעולם לא הייתי באחד (כי אני לא צריכה), אבל חברה סיפרה לי. סתם, האמת היא שביליתי שם תקופה מסוימת לפני שהחלטתי לוותר על האופציה המפתה לטובת האפשרות שאכיר אותו באופן ספונטני במסיבה מלאת גלאם. שזאת בעיה בפני עצמה למי שרוב האירועים שאליהם היא יוצאת מתרחשים אצלה על הספה בבית.
בואו נשים רגע את הציניות בצד, מדובר בנתון משמח. אתרי היכרויות הם אמנם לא דבר חדש בארץ, אבל אם עד לפני שנים אחדות היתה מתלווה תחושת בושה וכישלון לעובדה שאנחנו נאלצים להשתמש בהם, העניין הפך מזמן לנורמה מקובלת. כולם נמצאים שם, וכשאני אומרת כולם, אני מתכוונת למנהלים בכירים במשק, לסלבס שמופיעים בפריים טיים בשישי בערב וכן, גם לגברים נשואים (מומלץ לשים תמונת פרופיל בלי טבעת).
היום, יותר מתמיד, ברור לכולם שבחברה המערבית, שסובלת מאורך חיים תובעני, אתרי היכרויות מאפשרים נגישות למגוון רחב של אנשים במינימום מאמץ. הנתון הזה מראה עד כמה אנחנו מתקרבים בכל פרמטר אפשרי למנטליות האמריקנית. קודם זה היה שעות העבודה המרובות, אחר כך תרבות הצריכה ועכשיו - אהבה. רק שלא נצמצם פערים גם בשיעורי ההשמנה.
האבסורד הוא שמרוב שההיכרויות באינטרנט נעשו כל כך פופולריות, לאחרונה כבר קיימת מגמה הפוכה שקוראת לאנשים לסגור את הפרופילים באתרים ולצאת להכיר אנשים בחוץ (איזה מוזר, אשכרה לדבר עם אנשים ברחוב כאילו?!). אתרי ההיכרויות, נכון ל־2017, הם אליה וקוץ בה. מצד אחד, מבחר אינסופי של נשים וגברים. מצד שני, כמות שלא מעידה בהכרח על איכות, מתחזים למיניהם (נכון שיפה לך שיער, אבל כדאי לעדכן שהוא נשר כבר ב־2006), ואינספור שיחות שלא מובילות לפגישה. או כמו שחברה טובה אמרה לי השבוע (לא חשוב שמות, מיכל), "אנשים לא באים לאתרים להכיר, הם באים להסביר לך למה זה לא יצליח ביניכם".
אינספור האופציות גורמות לרבים לסחרור שמביא לתסכול, שמביא לכך שאנשים ממהרים לשלול במקום לאפשר להכיר באמת. את הפעולה האחרונה אני באופן אישי לא משוכנעת שאפשר לעשות באתרים. מצד שני, כמה מחבריי הטובים ביותר הכירו, מי היה מאמין, באפליקציות שנותנות מקום בקושי לתמונה. החברים שלי הם כנראה כאלה שבאמת רוצים למצוא ולא רק לחפש, או כמו שמיכל נוהגת לומר: "אין לי הרבה דרישות מבעלי לעתיד, רק שיהיה גבוה, מבוסס וגוסס".
בדומה לכמות החתונות שהולכת וגדלה בעקבות אתרי ההיכרויות, ממש כמו בארה"ב, גם בארץ, שיעור הגירושים של אותם זוגות שהכירו בצורה וירטואלית עולה בהתאמה. עדיין לא ברור אם יש קשר ישיר בין שיעור הגירושים לאופן ההיכרות, אבל בכל הנוגע לחיפוש אהבה באינטרנט, התשובה לא מסתכמת בטוב או ברע, אלא בעיקר למי זה מתאים. ובינינו, מה זה משנה איך הכרתם, העיקר שמצאתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו