"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לעצור לפני תהום גרעינית

,עודכן

לפני כשני עשורים התבטא אחד מראשי מערכת הביטחון בישראל כי עיראק לא מסוגלת לייצר אפילו מברג. מיותר לציין שדברי רהב מעין אלה רחוקים מכל אמת. שנים רבות נדרשו למערב כדי לעבור ממצב של זלזול ביכולת הטכנולוגית שיש במזרח בכלל ובסין, בהודו ובפקיסטן בפרט, עד להכרה ביכולת ההולכת ומשתבחת של מדינות אלה. באותו זמן צפון קוריאה סימנה לעצמה מטרה: להיות מעצמה גרעינית. כל מה שהיה נחוץ שועבד לפרויקט.

בצעדים בטוחים, לעיתים בגלוי ולעיתים במפגני ראווה, עומדת כיום צפון קוריאה ומחזיקה יכולת לשיגור טילים בליסטיים בין־יבשתיים שעליהם יוצבו ראשי נפץ גרעיניים. לא פחות. אמנם למבוגרים שבנו המונח "טילים בין־יבשתיים" מתקשר למלחמה הקרה בין בריה"מ לשעבר לבין ארה"ב, עוד בשנות ה־50 המאוחרות של המאה הקודמת, אלא שהגלובוס לא השתנה והמרחקים בין ארה"ב לבין צפון קוריאה הם בין יבשות, כ־10,000 קילומטרים, ולא ירחק היום שבו המלחמה הקרה תתקיים בין מדינות נוספות.

מדוע צפון קוריאה זקוקה לנשק גרעיני, השואב את מירב המשאבים הכלכליים והחברתיים? יותר משזקוק העם שם לנשק הזה, זקוק לו המנהיג הצעיר, קים ג'ונג און. כיצד יבטיח את שלטונו? על ידי הבאתה של צפון קוריאה לקדמת הבמה העולמית מבחינת יכולת ירי של טילים לטווחים ארוכים, ובייחוד נושאי נפץ גרעיני. ברגע שבו קים יאיים על עיר בארה"ב, אפילו אחת, איום גרעיני, כללי המשחק בין השתיים ישתנו לחלוטין. כבר לא יהיה איום מעשי חד־צדדי, כלומר יכולת התקפית אמריקנית מובהקת וביחס מספרי עדיף כמה מונים, אלא מאזן אימה הדדי, כזה שנקרא בעבר: השמדה הדדית מוחלטת. כלומר מלחמה קרה במשמעות העתיקה, מלפני 60 שנה. לפחות מניסיון העבר, מהלך קוריאני כזה יבטיח מאזן שבו ארה"ב לא תתקוף את קוריאה, מפני שמבקרה כזה אמנם הניצחון האמריקני יהיה מובטח, אבל המחיר יהיה גדול מנשוא.

כיצד המצב החדש המתהווה משפיע על אזורנו? תחילה, גם אם אין לנו סכסוך ישיר, הרי הטווח של הטילים החדשים מכסה גם את ישראל. שנית, אמנם נכשל שיגורו של טיל איראני נושא לוויינים, אבל השמחה באיראן מורגשת. השמחה על טילים בליסטיים בין־יבשתיים נראתה על המסכים בצפון קוריאה, ובוודאי גם על פניהם של מנהיגי איראן. זה מדרבן את איראן להמשיך בפרויקט הגרעין שלה, מפני שאחרי כישלונות יש הישגים. זהו טבע ההנדסה, המגובה בכסף ובאמונה ובמיוחד בשיתוף פעולה.

אמנם המפה הגרעינית תתרחב עם כניסתה של צפון קוריאה ליכולת השיגור ארוכת הטווח, אולם התייצבות מובהקת תהיה בעוד כמה שנים, אחרי שייבנו מספיק טילים ומשגרים וראשי נפץ גרעיניים. עם זאת, כנראה תהיה התייצבות מסוג אחר לגמרי. ברגע שקים או מנהיג אחר יהיה שותף להרתעה ההדדית, שפירושה השמדה כוללת של צפון קוריאה במקרה של מלחמה גרעינית, לא תהיה הליכה אל התהום הגרעינית. הכבוד, המעמד והעוצמה הבאים לידי ביטוי בהחזקה של נשק גרעיני ארוך טווח מספיקים בפני עצמם, ללא שבירת הכלים. הניסיון היחיד עד כה הוא התקווה להערכה זאת של עצירה לפני התהום הגרעינית.

שיגור כמו זה של הטיל הצפון־קוריאני מדרבן את איראן להמשיך בפרויקט הגרעין שלה, מפני שאחרי כישלונות יש הישגים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר