התקשורת מחפשת "ווטרגייט" לטראמפ

מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד הנשיא, רבים שמו לב לכך שיש דמיון רב בין היחסים שלו עם התקשורת האמריקנית - בעיקר זו המזוהה עם האגף הליברלי - לבין מה שקרה בתקופת הנשיא ניקסון, שטען גם הוא שהתקשורת רודפת אותו באופן אישי. בדיעבד, הוא לא טעה: מי שהביאו למפלתו היו אכן עיתונאים מה"וושינגטון פוסט", שחשפו את פרשת ווטרגייט.

מעניין להיזכר היום במאמר של יו טרבור־רופר, היסטוריון בריטי חשוב, שפורסם ב"ניו יורק מגזין" ב־5 בנובמבר 1973, עוד טרם התפטרותו של ניקסון בקיץ 1974. טרבור־רופר השווה בין פרשת ווטרגייט לפרשת הדחתו של צ'רלס הראשון, מלך אנגליה, באמצע המאה ה־17. הריב בין המלך צ'רלס לבין אציל שסירב לשלם לו "מס ספינות" שאותו הטיל ב־1635, הידרדר עד כדי מלחמת אזרחים והדחת המלך מכיסאו והוצאתו להורג. טרבור־רופר ציין שאמנם הסיבה למאבק נגד המלך היתה זניחה מול ההרס של מלחמת האזרחים, אך מאחר שבשאיפותיו של צ'רלס היה מקופל איום מצד מוסד המלך על המוסדות הדמוקרטיים המתפתחים - בפרספקטיבה היסטורית היה זה מאבק מוצדק לגמרי. לדבריו, לא היתה בזמנו דרך חוקית לעצור את הניסיון של המונרך הבריטי לשנות את המבנה הפוליטי של הממלכה על ידי חיזוק בית המלוכה.

האנלוגיה שהוא ביקש לקדם היא שמאחר שניקסון, במדיניות הפנים שלו, מאיים על הדמוקרטיה האמריקנית על ידי חיזוק הבית הלבן והשתלחותו במתנגדיו, יהיה מוצדק להפילו גם על נושא משני דוגמת האזנה לא חוקית למתנגדיו הפוליטיים - ולכן גם חטאו הלא־גדול של ניקסון מצדיק פעולה למען הדחתו, חרף התמיכה הגדולה שהוא זוכה לה בשל מדיניות החוץ שלו.

כיום נראה כי הסיכויים להדיח את הנשיא טראמפ בדרכים חוקתיות אינם גבוהים. כלל לא בטוח שיש תוחלת לתקווה שהחוקר המיוחד רוברט מולר ימצא חומר מרשיע דיו בפרשת הקשרים של הנשיא עם הקרמלין, והעובדה כי יש רוב רפובליקני בשני בתי הקונגרס אינה נראית "מבטיחה" מנקודת מבטם של המייחלים להדחה. גם האפשרות החוקתית השנייה, של הדחה מצידם של סגן הנשיא פנס ורוב שרי הקבינט שמונו לתפקידם על ידי הנשיא טראמפ בגין אי־כשירות פיזית שלו, לא נראית ריאלית. אמצעי התקשורת המאוימים על ידי הנשיא ימשיכו לקוות למציאת חומר מרשיע, משני או זניח ככל שיהיה, כלפי טראמפ. נותר להמתין ולראות אם מה שעבד אצל המלך צ'רלס הראשון ואצל ניקסון עשוי להצליח גם עם הנשיא דונלד הראשון.

הכותב הוא פרופסור (אמריטוס) במחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר־אילן, ונשיא מכללת אמונה־אפרתה שמואל סנדלר.