"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לעבור להשקעות ולא להוצאות

,עודכן

על חוק הנומרטור שמעתם? מדובר באחד החוקים החשובים שנחקקו מאז הקמת המדינה. זה אפילו לא חוק, אלא סעיף בחוק ההסדרים, אבל הוא לא פחות ממהפכה של ממש.

עד כה, בכל לחץ תקשורתי, חוקים פופוליסטיים, שביתות ארוכות וכיוצ"ב נכנעו הממשלות למיניהן, שאמורות למשול אך גם לשרוד, לדרישות השונות, ופרצו שוב ושוב את מסגרות התקציב. ומאחר שלא היו מקורות מימון, נאלצה הממשלה להגדיל את התחייבויותיה על חשבון הדורות הבאים.

בשנים האחרונות הצטרפה ישראל למדינות המתוקנות, והחליטה שאין לפרוץ את המסגרת התקציבית ללא מקור מימוני ברור. מהיכן, אפוא, תשולמנה הקצבאות המוגדלות? מחיתוך רוחבי. כלומר, הקטנת התקציבים של המשרדים האחרים.

זה קצת סוג של ישראבלוף. כי מה זה אומר, בעצם? הגדלת הבעיה במקום אחר. במשרד הבריאות, למשל, זה עלול לגרור שביתות ארוכות מצד הצוותים הרפואיים, הסכמים להעלאת המשכורות והגדלת התקנים, ושוב, קיצוץ רוחבי למימון התוספת וחוזר חלילה.

במילים אחרות - מאז החוק החדש אין יותר תוספות תקציביות, אלא משיכת השמיכה הקצרה מימין לשמאל וחוזר חלילה. ומכיוון שהכל חשוב - הרווחה, הבריאות, החינוך וכדומה, וכאמור תוספת לאחד פירושה פגיעה באחר - חייבים "לשנות את הדיסקט" ולעבור למדיניות של הגדלת ההכנסות. בדרך זו אפשר להגדיל את התקציב שלא על חשבון האחרים.

איך מגדילים את ההכנסות? באמצעות מעבר להשקעה ולא להוצאה. הממשלה צריכה, בהדרגתיות, להקצות מדי שנה סכום גדול יותר לסעיפים שעשויים להגדיל את הכנסותיה. למשל, בכל שנה משלמת המדינה כ־40 מיליארד שקלים ריבית. כסף שנזרק לפח. ככל שנגדיל את יעד צמצום הגירעון, כך נוכל להקטין את הסכום הזה עד לאיפוסו. השקעה ולא הוצאה.

עידוד העבודה. קיצור חופשות התלמידים השנה, למשל, יעלה למדינה כמה מאות מיליונים, אך צפוי להגדיל את התוצר ביותר מחמישה מיליארד שקלים. יש להמשיך בצעד מבורך זה במקומות נוספים, כמו צמצום ימי החופשה בסקטור הציבורי (הכפולים מהקבוע בחוק), צמצום האפשרויות לחל"ת ושנת שבתון ועוד.

תיירות. אם יוון מושכת כעשרה מיליון תיירים בכל שנה בשביל ים בלבד, ברור שפוטנציאל התיירות של ישראל - שהגיעה השנה לשיא של פחות מארבעה מיליון תיירים - עוד רחוק ממימוש. לכן כדאי להגדיל את תקציב משרד התיירות, שכיום הוא אחד מהנמוכים. השקעה ולא הוצאה.

תמיכה בעסקים הקטנים, השקעה בתחבורה הציבורית, הפרטת חברות ציבוריות לא יעילות ובזבזניות, הקטנת שיעורי המס ועוד - כל אלה יגדילו את הכנסות המדינה ויאפשרו להגדיל את הקצבאות לנזקקים מבלי להקטין את הקצבאות של נזקקים אחרים.

אז במשבר הבא, לפני שאנחנו לוחצים על הממשלה להעביר שוב את אותה פרוסה מיד ליד, בואו נדחוף אותה קודם להגדיל את העוגה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר