"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך יוותרו החרדים על מלחמות השבת

,עודכן

מלחמת רשויות חדשה פרצה בישראל: הרשות המקומית נגד הרשות המחוקקת. חוק המרכולים הכריז עליה, אבל השקט שאחרי הסערה עדיין לא כאן. עיריית אשדוד יישרה קו עם החוק וקנסה חנויות שפעלו בשבת, אבל מרבית הרשויות המקומיות נמצאות בצד השני של המתרס. עיריות רמת גן, חולון, ראשון לציון, הרצליה, גבעתיים וערים נוספות מתנגדות לחוק המרכולים. ההתנגדות לא תשנה את החוק, אבל תבטיח שלעולם לא ייאכף. אם מי שממונה על אכיפת החוק מתנגד לו, אין לצפות שייצא מגדרו להבטיח את מימושו.

חוק המרכולים נולד עקב התמיכה שהעניק בג"ץ לחוק עזר של עיריית תל אביב, שהתיר פתיחת מרכולים בשבת, למרות התנגדות שר הפנים אריה דרעי. האחרון ביקש להחזיר את השליטה לידי הרגולטור הממשלתי ונלחם לחקיקת חוק המרכולים, הקובע שכל חוק עירוני שיתייחס לשעות העבודה והמנוחה יידרש לאישור שר הפנים.

החוק לא חל למפרע, ולכן קודם לאישורו החלו רשויות מקומיות ברחבי הארץ בהליכים לחקיקת חוקי עזר שיבטיחו את המשכיות המצב בעירן. השם שהוענק למהלכים הללו, "חקיקה עוקפת כנסת", מהדהד את הביטוי הוותיק "חקיקה עוקפת בג"ץ". הרשות השופטת גולשת לתחומה של הרשות המחוקקת; זו מבקשת להשליט סדר ברשות המקומית, שמצידה מנסה להחזיר לעצמה את סמכויותיה.

העיריות הובסו אבל כעת הגיע שלב הנקמה. הרשות המקומית מחזיקה בכוח בסוגיה שבוערת למאות אלפי חרדים: מצוקת הדיור. הערים החרדיות סובלות מפיצוץ אוכלוסין, וראשי עיר חילוניים אינם ששים לאשר בעריהם הקמת שכונות מגורים ייעודיות לחרדים. כוחם של החרדים בממשלה גדול מאוד, אבל בשטח הם נתקלים בחומה בצורה. המצב לא טוב, וחוק המרכולים החמיר אותו.

התעוררותה של הרשות המקומית מאיימת על מקור כוחן המרכזי של המפלגות החרדיות: היותן לשון מאזניים בין הימין והשמאל. סוגיות פנים־חברתיות בישראל הן משניות לסוגיות ביטחוניות, וכך ממשלה אחרי ממשלה הסכימה לוויתורים בנושאי דת ומדינה, בתמורה לתמיכה חרדית בשאר. התנגדות הרשויות המקומיות מלמדת שחלקים גדולים בציבור פחות מרוצים מההסדר הזה.

הפתרון עשוי להימצא בתוך הבעיה עצמה. האידיאולוגיה החרדית לא מקדשת רק את התוצאה הסופית, אלא מעניקה חשיבות להליכים. הממסד החרדי נלחם לחקיקת חוק המרכולים אף על פי שידע שלא ימומש, מתוך תפיסה שאסור להסכים לפרצה בחומות הדת גם אם אין דרך לסתום אותה. החרדים לא יוצאים להפגנה, הם יוצאים למחאה; הפגנה נועדה להשיג שינוי, מחאה היא מטרה בפני עצמה. העיתונאי קובי אריאלי הגדיר זאת בעבר היטב: בשונה מהביטוי המקובל שלפיו הכלבים יכולים לנבוח והעיקר שהשיירה עוברת, החרדים גורסים שהשיירה יכולה לעבור, ובלבד שהכלבים ינבחו.

סוגיות הדת והמדינה נתונות בידיה של הרשות המבצעת והמחוקקת, ולכן הרעש סביבן גדול. כל נושא שיעבור לאחריות הרשות המקומית יהפוך לנפיץ פחות: פרצה מקומית בחומות הדת איננה מחייבת מחאה. המפלגות החרדיות לא תסכמנה לתהליך כזה במפורש - שהרי חייבים למחות - אבל תשמחנה להפחית קצת עקרונות וסמלים מכובד המשקל המונח על גבן. אם יש מי שמעוניין להרגיע את הרוחות, זה הכיוון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר