"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לקראת פרישת אלשיך: איך תיק נולד?

,עודכן

כבר כמה ימים שאני מזמזם לעצמי: "איך תיק נולד?" אצל ניצב יורם הלוי, מפקד מחוז ירושלים ומועמד בולט למפכ"לות - שאלשיך לא חפץ ביקרו - נולד תיק. "תלונות אנונימיות הגיעו למח"ש בעניינו של ניצב יורם הלוי", פרסם לירן לוי, בערוץ 20. מה הפלא? זה היה צפוי עם התעצמות המרוץ למפכ"לות. יש לנו ניסיון רב עם השיטות הללו. כך יודעים שאלשיך הולך סוף־סוף הביתה.

כדרך תרבות הרקב בארגון החולה של משטרת ישראל, מייד לקראת ה"ישורת האחרונה" למרוץ למפכ"לות, הרפש מתחיל לבצבץ. "מלחמות הגנרלים" על המשרה הנכספת מכשירות את כל האמצעים - גם הפסולים. לפתע "נזכרו" כל השפנים בשיטת המכתבים האנונימיים והחלו להפציץ את מח"ש בתלונות ו"מידעים חסויים" על המועמד הבכיר למפכ"לות. הכל, על מנת לסכל (סיכול ממוקד?) את מועמדותו ולשגרו הביתה בבושת פנים. לחלופין, יסתפקו בהודעה פומבית שלו, כי "מסיבות אישיות" הוא מסיר את מועמדותו.

את הטריקים והשטיקים הללו הציבור מכיר שנים רבות. אני אוסף את כל שמות המועמדים שהכשילו כבר שנים בחוברת על חוליי המשטרה, שכבר הגיעה עד כה ל־4,700 עמודים. הלוי היה טוב כניצב וכמפקד מחוז, וכולם שתקו. עכשיו הוא רע כמפכ"ל, "אינו ראוי", "בלתי ערכי"?

במשך שנים הם כבשו את עדותם ולפתע התעוררו. מנסים לתפור לו תיק במח"ש, להכפיש ולהשחיר את שמו ברבים בשיטת "מצליח", ולחסל באבחה קריירה מפוארת רבת שנים שבנה בעשר אצבעות. כאמור, השיטה הנפסדת הזו מוכרת לנו כבר שנים. בכל מרוץ למשרת המפכ"ל, לקראת הישורת האחרונה, מתגייסים דורשי רעתו של המועמד, ותומכים במועמד אחר "טוב וראוי ממנו" - תארים המכסים על התואר המכריע: "משלנו".

סיפורי הבדים נרקמים באמצעות שליחים, המשגרים לחלל האוויר מכתבים אנונימיים למח"ש. השפנים חוששים לעורם ומסתתרים. הם לא יזדהו מאחורי תרבות השקר והרקב שהיו חלק ממעצביה.

ישאלו הטהרנים, וכי אינך רוצה לחקור? בוודאי. אבל במקביל לחקירת החדשות, יש לחקור גם את אלו שכבשו עדותם עד עכשיו. לחקור את מניעיהם וכוונותיהם; לחקור הכל - לחשוף אחת ולתמיד את השיטה, כמו גם את מכלול תרבות הרקב הזאת. האינטרסים. לחקור את מה שהפך לנורמה. לא לעשות חצי מלאכה, כי חצי אמת גרועה משקר.

אחרון: אם נוצר הרושם שאני תומך במועמד מסוים, זה לא נכון. אבל אם למדנו משהו מכישלון בחירתו של רוני אלשיך, הרי זה שהמפכ"ל הבא צריך להגיע משורות המשטרה. עם זאת, ככל שנגיע לרגע ההכרעה, אפשר לצפות להפתעות אנונימיות נוספות. יהיה שמח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר