"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פולין בשואה: אנו לא יודעים הרבה

,עודכן

הלקח העיקרי מפרשת המסמך הישראלי־פולני הוא שיש לנו הרבה פערי ידע ביחס לשואה. אנחנו מציינים 80 שנה לוועידת אוויאן, שהתקיימה ביולי 1938 והוקדשה לבעיית הפליטים היהודים בגרמניה הנאצית.

32 מדינות העולם החופשי סירבו להגדיל מכסות כניסה ליהודים הנמלטים, ודחו כל פתרון למצוקתם. נציגי היהודים, כולל שליחי היישוב יהודי, לא הורשו לשאת דברים בוועידה! כך נחתם גזר דין מוות למיליוני היהודים באירופה. המשטר הנאצי היה מוכן אז לגרש את היהודים שבשטחו. לא היה לאן. ההחלטה על "הפתרון הסופי" התקבלה רק ב־1942.

הגיע זמן להודות שלמדינות הקואליציה האנטי־נאצית באותה תקופה יש חלק בהשמדת ששת המיליונים. זה חלק מזיכרון השואה: תהליך הבגידה והפניית הגב ליהודים בידי העולם הנאור. זה לא נגמר בוועידת אוויאן אלא נמשך כמעט כל ימי המלחמה.

הפולנים היו היחידים מעמי אירופה הכבושה שנלחמו בנאצים ולא שיתפו איתם פעולה צבאית. רק הם לא התגייסו לוורמאכט - הצבא הנאצי - והיו הראשונים להקים מחתרת שנלחמה בהם בפולין ומחוצה לה.

הצרפתים, הרוסים, האוקראינים, הליטאים, ההולנדים, הרומנים... אפילו הערבים הפלשתינים - שירתו ביחידות אס.אס שונות. הפולנים לא. הם הקימו ממשלה גולה בלונדון, שלצד פיקודה על המחתרת ניסתה ליידע את בעלות הברית על השמדת היהודים בפולין.

עוד ב־1942 הפולנים פרסמו דו"ח מפורט ראשון על "טבח היהודים". בין חברי הממשלה הפולנית הגולה היו יהודים. הבולט שבהם - שמואל (שמול) ציגלבוים, מראשי תנועת ה"בונד" בפולין. הוא עצמו "זכה" להגיע לגטו ורשה, והוברח החוצה לספר לעולם על המתרחש.

הוא נפגש ראשון עם שליח המחתרת הפולנית יאן קארסקי, שהסתנן לגטו ורשה ולמחנה בלז'ץ והביא עדויות ממקור ראשון על הטבח. ציגלבוים וקארסקי - בתמיכת הממשלה הפולנית הגולה - ניסו בפגישות רבות עם מנהיגי העולם לפעול להצלת היהודים. לשווא.

בלחץ הפולנים התקיים ב־19 באפריל 1943 מפגש המשך לוועידת אוויאן - "ועידת ברמודה" - שבה חזרו בעלות הברית ודחו כל פתרון לבעיית היהודים הנטבחים באירופה. בצירוף מקרים מצמרר החל באותו יום חיסול גטו ורשה והמרד.

לאחר שנודע לו על כישלון הוועידה ועל תחילת חיסול הגטו - כולל מותם של אשתו ובנו - שם שמואל ציגלבוים קץ לחייו בלונדון. במכתב שהשאיר האשים את בעלות הברית בבגידה בעמו. הוא קיווה שמותו יזעזע את העולם. לשווא. הפולנים זוכרים את ציגלבוים. ב־2001 עשו סרט עליו. אינני זוכר שהסרט הוקרן בישראל ונכנס לתוכנית הלימודים.

הזיכרון הסלקטיבי ביחס לפולין בשואה מרעיל לא רק את יחסינו עם ממשלת פולין; הוא פוגם ביכולתנו להבין את ההיסטוריה, לקרוא את ההווה ולהיערך לעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר