"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחירות האמצע - מה עומד להכרעה

,עודכן

"בחירות האמצע" (midterm elections) - הכינוי שניתן בארה"ב לבחירות כלליות שבהן לא הנשיא מועמד לבחירה - נערכות תמיד ביום שלישי הראשון בחודש נובמבר, אלא אם כן הוא חל ב־1 בחודש. במקרה זה נדחות הבחירות ל־8 בנובמבר. השנה תתקיימנה הבחירות ב־6.11.18.

כל 435 חברי בית הנבחרים נבחרים לתקופת כהונה של שנתיים, וכשליש מחברי הסנאט לתקופת כהונה של שש שנים. השנה עומדים לבחירה 33 מקומות בסנאט שבהם הגיעה תקופת הכהונה של הסנאטורים לסיומה, ועוד שני מושבי סנאט שבהם התפטרו הסנאטורים המכהנים. מבחינה השוואתית כדאי לשים לב לכך שבית הנבחרים האמריקני הוא הפרלמנט בעל תקופת הכהונה הקצרה ביותר בעולם הדמוקרטי, בעוד תקופת הכהונה של הסנאט ארוכה במיוחד. נוסף על הבחירות הנוגעות לממשל הפדרלי, מתקיימות גם מערכות בחירות רבות לתפקידים מקומיים, ובראשן בחירות למושלי מדינות ו"טריטוריות" (שאין להן מעמד של מדינה). הפעם מתקיימות בחירות למושל ב־36 מתוך 50 המדינות ובעוד שלוש טריטוריות.

בארה"ב יכול הנשיא לתפקד גם בהיעדר רוב בקונגרס. עם זאת, ברור ששני בתי הקונגרס יכולים להקשות מאוד על פעילותו. בבחירות "המלאות" של 2016 הובטח רוב לרפובליקנים בשני הבתים - 51 מתוך 100 סנאטורים ו־241 מתוך 435 חברים בבית הנבחרים. השגת הרוב הפעם חשובה לטראמפ במיוחד, משום שבניגוד לעבר, המשמעת המפלגתית האופוזיציונית של הדמוקרטים חזקה ביותר, בעוד הנאמנות של חלק מהרפובליקנים אינה מובטחת. ההיסטוריה מלמדת שמפלגתו של הנשיא מפסידה מכוחה כמעט תמיד בבחירות האמצע. רק שלוש פעמים במאה השנים האחרונות הגדילה מפלגת הנשיא את כוחה בבחירות האמצע של בית הנבחרים. ארבע פעמים הגדילה מפלגת הנשיא את כוחה בבחירות האמצע של הסנאט, ובעוד שני מקרים הצליחה לשמור על כוחה.

הרפובליקנים יכולים להרשות לעצמם הפסד של מושב אחד בסנאט, שכן אם תסתיימנה הבחירות בתיקו 50:50 הקול המכריע יכול להיות של סגן הנשיא מייק פנס המכהן גם כיו"ר הסנאט. מצב הרפובליקנים בבחירות לסנאט נראה טוב למדי, למרות הרוב הנוכחי הדחוק. על פי סקרי דעת הקהל מובטחים להם 48 סנאטורים, בעוד לדמוקרטים מובטחים רק 44 מושבים. בשמונה מושבים המאבק צמוד מאוד. במחצית מהמושבים הללו כיהן עד עתה סנאטור רפובליקני.

אף שהרוב של הרפובליקנים בבית הנבחרים נראה מבטיח יותר, ניצחונם רחוק מלהיות מובטח. לפי הסקרים הנוכחיים מובילים הדמוקרטים עם 206 מושבים "בטוחים", לעומת 194 מושבים "בטוחים" של הרפובליקנים. ב־35 מקרים מתנהל מאבק צמוד ביותר. עם זאת, רק בשניים מהמושבים "הפתוחים" כיהנו דמוקרטים בטרם הבחירות. לכן דומה שלרפובליקנים סיכוי סביר לשמור על רוב קטן גם בבית הנבחרים.

פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש בית הספר למינהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפטטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר