"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לשרים נחוץ ייעוץ משפטי נאמן

,עודכן

חוק היועצים המשפטיים שמקדמת שרת המשפטיםאיילת שקד, הוא שלב משמעותי במאבק על המשילות, הניטש בין הפקידות הממשלתית לנבחרי הציבור. לפי החוק המוצע, היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה ימונו באמצעות ועדת איתור ולא במכרז. כיום ועדת מכרז פנימית, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בוחרת יועצים מתוך מעגל קטן והומוגני של נאמנים לפקידות משרד המשפטים. אם לא די בכך, ליועמ"ש זכות וטו על כל מינוי. הצעת החוק מבקשת להחליף שיטה זו בוועדות איתור שבראשן מנכ"ל המשרד הממשלתי שבו מדובר, או נציג מטעמו, שתאפשר גם למועמדים חיצוניים להתמודד.

שינוי זהמעורר את זעמםשל פקידי משרד המשפטים. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה תקפה בחריפות את החוק וטענה ש"מבקשים מאיתנו לבחור בין ממלכתיות לבין נאמנות". היא שכחה לציין שבעצמה נבחרה על ידי ועדת איתור, ולא במכרז. אבל מוטב שהחוק המוצע ישים קץ למצב שבו היועצים נאמנים רק למעגל סגור של פקידות ממשלתית, ויבטיח אחריות ממלכתית כלפי נבחרי הציבור.

זהו עימות בין שתי השקפות מנוגדות באשר למהות תפקידו של יועץ משפטי. הפקידות במשרד המשפטים משוכנעת בקיומה של תורת אמת, הידועה רק לאלה שמכהנים שנים ארוכות בצמרת הפקידות או המשפט, ולכן יודעים טוב יותר מ"סתם" משפטנים ונציגי ציבור מה צריך לחשוב בכל דבר ועניין. התוצאה אבסורדית: בנושאים שונים - ממדיניות ההתיישבות של קק"ל ועד סמכות שר הפנים, למנוע את כניסתה לארץ של פעילה אנטי־ישראלית - נמנעת בפועל מהממשלה האפשרות לטעון באופן משכנע ומסודר את טיעוניה, בהתאם לעמדות השרים. כאשר הגיעו הסוגיות להכרעת בג"ץ, הוצגו לשופטים עמדות הפקידים, השונות בעליל מהשקפות הממשלה. זוהי פגיעה בממלכתיות ובמשילות.

אולם בדמוקרטיה נקבעת מדיניות על ידי נבחרי ציבור, ובמקרה שמדיניות כזו או אחרת מגיעה להכרעה משפטית, הכרחי שעמדת הדרג הנבחר תזכה לייצוג הראוי והנאמן ביותר. תפקידו של יועץ משפטי להעניק לשר ולמשרד שבו הוא מכהן, ייעוץ וייצוג משפטי, המבטאים נאמנה את עמדותיהם בנושאים שונים, גם בבית המשפט. מסיבה זו ראוי לאפשר לשרים ולמנכ"לים שלהם להשפיע על זהות היועצים המשפטיים.

השיטה הנוכחית מייצרת יועצים הנאמנים בעיקר למערכת הפקידות שמינתה אותם, והיא אינה הוגנת אף כלפי עובדי משרד המשפטים. כאחרים, גם אני הייתי עד למקרים שבהם הובהר לעובדי מדינה שביקשו להתמודד, שהתפקיד כבר "תפור" ליקירי הפקידות.

ראוי אפוא שהכנסת תעביר את השינוי בחוק, ואולי אף תגדיר יועצים משפטיים כמשרת אמון המסתיימת בחילופי שרים, ותבטל את זכות הווטו של היועמ"ש על המינויים.

ד"ר אופיר העברי הוא המשנה לנשיא מכון הרצל בירושלים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר