ועדת חקירה ממלכתית למשטרה

דומה שחקירת אונס הילדה בת ה־7 התנהלה במשטרת ישראל כמו מקרה פעוט של סכסוך שכנים. תיק כה רגיש התגלגל בחובבנות הגובלת בשרלטנות מהרגע הראשון, עם פתיחתו בתחנת בנימין שבמחוז ש"י. אבל המחדלים הם ברמה המקצועית והפיקודית. האם הדיווחים לא באו לידי ביטוי ב"ישיבות סטטוס" הנערכות במשטרה? מאום לא צף מעלה ב"צנרת הפיקודית", ולכן גם איש לא שאל או הקשה על המעורבים. מפקד המחוז וסגנו, ראש אח"ם, איש מהם לא דווח ועודכן כראוי? והימים, נזכיר, הם ימי ממלא מקום מפכ"ל, זה שבעה חודשים.

התוצאה היא תיק שיש בו יותר חורים מאשר בגבינה; יותר תהיות מעובדות; תיק שלא הבשיל להגשת כתב אישום. ממתי אוספים ביגוד לצורך ליקוט ראיות פורנזיות רק בחלוף חודשיים? איך קורה שאפילו יום קרות האונס לא מצוין? מדוע לא חשבו לערב את שב"כ, על שלל אמצעיו הטכנולוגיים? תיק אונס חמור ורגיש שכזה אמור היה להתנהל בכלל ביחידה מקצועית כמו בימ"ר ש"י, ולא בתחנת משטרה קטנה.

כשהמפכ"ל רוני אלשיך רצה לצוד בכל מחיר את המטרה הגדולה שלו, בנימין נתניהו שמה, ולכבוש באמצעות הציד את ליבה של התקשורת ולזכות בחיבוקה, הוא ידע טוב מאוד להכריז ולהתפאר כי קרא בדבקות כל עדות, כל עמוד, כל מילה, כל אות, כל "תו", בכל אחד משלל תיקי נתניהו, כאילו "עשה עליהם דוקטורט". מעניין מתי מצא זמן לנהל את המשטרה, כשהיה עסוק עד צוואר בלמידה מסורה ואינטנסיבית של תיקי נתניהו? אז הרי לא האמין בפיקוד המקצועי שלו - בלה"ב 433 ובמטא"ר - והוא תבע שעיניו המקצועיות שלו עצמו ישזפו את כל תיקי נתניהו. איפה היו הרצון, הדבקות, המוטיבציה והזמן לחקור במקצועיות, באחריות, ברגישות ובכובד ראש תיק אונס אכזרי של ילדה בת 7?

בתיק המעצרים התקשורתי של ראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג - תיק שנגנז על ידי הפרקליטות בימים אלו ממש - אצו־רצו בכירי לה"ב 433 של רוני אלשיך לאולם המעצרים והכריזו בפני כבודו, שופט המעצרים: "חקירה מסועפת ומורכבת, הכוללת חשדות כבדים! חיללו את אמון הציבור וניצלו את מעמדם הרב כדי להפיק תועלת ורווח כספי אסור!" מה נותר מכל זה? ההר הוליד עכברוש חיוור. הם רתמו עגלות לפני סוסים, גזרו קופונים בצורת הד תקשורתי וכותרות עיתונים, רק כדי לזכות באהדת הציבור - שכבר מזמן איבד אמון במשטרת ישראל, על מכלול מחדליה ושערוריותיה.

מרים פיירברג אינה היחידה. נזכיר את אילן שוחט ראש עיריית צפת, ניסים מלכה ראש עיריית קריית שמונה, ישראל זינגר שכיהן כראש עיריית רמת גן, ועוד ועוד "חשודים" ומורחקים - מסולקים מכיסאם הרם בבושת פנים, כשמעל לראשם "עננה כבדה של חשדות". תיקי החקירה נגדם, והמלצות המשטרה להגיש כתבי אישום בעניינם, נגנזו בזה אחר זה בקול דממה דקה על ידי פרקליטות המדינה, ובקול ענות חלושה בכלי התקשורת.

בדיני נפשות של ממש עסקינן - תרתי משמע. מכנה משותף למכלול המתרחש מול עינינו הבוהות, כבר שנים רבות־רבות: נחוץ בדחיפות בדק בית של ממש במשטרת ישראל, ואם אפשר, בסיוע ועדת חקירה ממלכתית - ויפה שעה אחת קודם.

עו"ד פיני פישלר היה קצין משטרה ביאח"ה