"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מעונות היום: מפיקוח לחינוך

,עודכן

לפני כשנה אושר סופית חוק הפיקוח על מעונות יום, שנכנס לתוקף בספטמבר האחרון. החוק מסדיר את מערך הפיקוח והרישוי על מסגרות שבהן שוהים שבעה ילדים או יותר, מחייב אישור על היעדר עבר פלילי לעובדים, הכשרה בסיסית בעזרה ראשונה ועוד. פרטים נוספים, דוגמת היחס בין מספר המטפלים למספר הילדים, טרם התגבשו, בין השאר בגלל מצב הביניים הפוליטי.

מעונות היום, כזכור, נוצרו כדי לאפשר לנשים לצאת לעבוד. המערכת התמקדה יותר בנשים ופחות בשלומם ובהתפתחותם התקינה של הילדים הרכים, הנמצאים בשנים קריטיות להמשך עתידם. כיום 23 אחוזים מהם שוהים במסגרות אלה, בזמן ש־77 אחוזים נמצאים במסגרות פרטיות.

חוק הפיקוח החדש הוא צעד חשוב, אבל סוגיית מעונות היום מחייבת רפורמה מקיפה יותר. החוק בא למנוע מקרים קיצוניים של פגיעה ולהבטיח תנאים מינימליים לביטחונם של הילדים, אבל הוא עדיין לא הופך את המסגרות שבהן שוהים תינוקות ופעוטות מגיל לידה עד גיל 3 למוסדות חינוכיים. בשלב זה מדובר עדיין ב"שמרטפייה".

כדי לשנות זאת נדרשים שלושה מהלכים. ראשית יש להסדיר את מעונות היום. שלב זה נעשה באופן חלקי באמצעות חוק הפיקוח, אולם עדיין אין פיקוח על מסגרות קטנות שבהן שוהים פחות משבעה ילדים, והוא לא משנה מן היסוד את המצב הבסיסי שבו לרוב האוכלוסייה אין מעונות יום מסובסדים.

מסיבה זו יש להרחיב בשלב שני את שירותי מעונות היום, כך שהם ייתנו מענה לכלל האוכלוסייה. יש צורך לבנות מאות מעונות חדשים עבור כלל ילדי ישראל, ואפשר לעשות זאת בתוך עשור. זה לא בשמיים, ויש לכך תקדים: עם יישום חוק חינוך חינם מגיל 3 נבנו 2,500 גנים חדשים בתוך שנה וחצי, ובדרך זאת צריך ללכת גם למסגרות מגיל לידה עד גיל 3.

ולבסוף, יש להעביר את הטיפול במסגרות לטווח גילים זה למשרד החינוך, ובכך לשנות את התפיסה: מראייה כלכלית לראייה חינוכית. מעונות יום צריכים לפעול כמוסדות חינוך, עם הכשרה מתאימה ותכנים פדגוגיים, וכמובן גם כוח אדם מקצועי ואיכותי עם אופק מקצועי. מחקרים רבים מוכיחים את החשיבות העצומה של שלוש השנים הראשונות בחיי הילד. פרופ' פנינה קליין ז"ל, זוכת פרס ישראל בתחום חקר גיל הרך, ציינה שאהבה בלבד אינה מספיקה לפיתוח האינטליגנציה: הסביבה והמבוגר המשמעותי הם הערובה להתפתחות תקינה. הילדים הם המשאב האנושי העתידי שלנו. השקעה בהם היא השקעה בתשתית האנושית של החברה.

יערה שילה היא מומחית לחינוך הגיל הרך, מרצה במכללת אפרתה וממייסדי קואליציית חינוך מלידה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר יערה שילה

הכותבת היא מומחית לגיל הרך, מכללת אפרתה, מייסדת "חינוך מלידה"

כדאילהכיר