"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שר לענייני זרים – צו השעה

,עודכן

הגיע הזמן להקדיש משרד ממשלתי ייעודי לאתגר הזרים בישראל. אתגרים לאומיים דורשים נבחר ציבור שייתן מענה לאומי ויספק דין וחשבון לבוחריו על הישגיו. מדינת ישראל משמשת כיעד הגירה מועדף. הנס הכלכלי הישראלי יחד עם האכיפה החלשה מוביל רבים ברחבי העולם לחפש פרנסה בישראל. שוהים כיום בישראל כ-250 אלף זרים. מרביתם ישמחו להשתקע בישראל בניגוד לחוק. זהו איום ישיר על זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. שכונות ברחבי המדינה שינו את אופיין והפכו למוכות פשיעה. החוק בישראל ברור. חוק השבות מגדיר את מדיניות ההגירה הכללית של ישראל ונקבעו חריגים להתאזרחות כמו באמצעות נישואים. כל יתר הזרים, ברגע שהם שוהים שלא כחוק יש להרחיקם. זו קביעת המחוקק, כלומר הכרעת הריבון על גבולות המדינה.

התמודדותה של מדינת ישראל עם התופעה, כידוע, לוקה בחסר. אפילו בצל משבר הקורונה כאשר זרים רבים ביקשו לעזוב מרצון ולשוב למולדתם מדינת ישראל לא השכילה לנהל מסד נתונים של הפונים ולרכז את הסדרת יציאתם מול מדינות היעד. גם תחת הקורונה ניתן לתאם דיפלומטית טיסות שמלאות באזרחים חוזרים. אך זה לא נעשה. אף בזמני שגרה החוק אינו נאכף די הצורך ובמקביל בית המשפט העליון פגע פעם אחר פעם במאפיין הריבונות הבסיסי ביותר של המדינה – השליטה על גבולותיה. לאחר שביטל שלוש פעמים ברציפות את החוק למניעת הסתננות, סגר את מתקן חולות, ביטל את מתווה המדינה השלישית ועצר את נוהל ההחזרה החמה – בשבוע שעבר ביטל בית המשפט העליון את החלק המרכזי בחוק הפיקדון ובכך שמט מידיה של ישראל את הכלי האחרון שעודד את יציאתם של המסתננים. החוק עבד. והחוק בוטל.

לאחר שבית המשפט העליון ביטל במעין הפצצת שטיח שיטתית את שרשרת החוקים שביקשו להסדיר את הטיפול בזרים בישראל - שוררת כיום במסדרונות הממשלה מבוכה שקטה. לכן יש להעביר את המושכות לשר ייעודי שישקם את ההריסות ויעסוק באכיפת החוק על הזרים בישראל והרחקתם של השוהים הבלתי חוקיים. לצד האכיפה יש לנהל קמפיין עזיבה מרצון שיכלול פרסום רחב היקף, מוקדי מידע בקהילות, אתרי אינטרנט בשפות שונות, מסדי נתונים של המבקשים לעזוב ותמריצים מוגדלים. גם את מינוי הדיינים לבתי הדין לעררים, הערכאה המשפטית החשובה ביותר בתחום זה, יש להעביר לידיו של השר החדש. בנוסף יש להעביר לידיו את כלל הכרעות המדיניות בנוגע לזרים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה, אשר כיום מפוצלים בין משרדי ממשלה ורשויות מוניציפליות.

מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר גדול. כ-250 אלף איש שהחוק והאינטרס הלאומי מחייבים למנוע את השתקעותם. אומנם יש הפועלים לקשור את ידיה של הממשלה, כלומר את ידי האזרחים הריבוניים. אך השר הממונה יזכה בפיס פוליטי. משרד עם היסטוריה של כישלונות בתחום, אך עם מטרות ברורות ומדידות. על ממשלת ישראל לזהות את האתגר, גם אם באיחור, להקדיש לנושא משרד, לאכוף את החוק, לעמוד על המשמר ולספק תוצאות. החוק הוא ביטוי לרצון הריבון. זהו שלטון החוק שגם ממשלת ישראל כפופה לו.

עו"ד דוד פטר הוא חוקר במחלקה המשפטית בפורום קהלת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דוד פטר

חוקר במחלקה המשפטית בפורום קהלת

כדאילהכיר