"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הברווזון הפרגמטיסט היה למנהיג היסטורי

,עודכן

מאז ניצח את פרס ב־1996 עם מסרים ימניים שקלעו לדעת הקהל, נתניהו היה ונותר אידיאולוג ימני - אבל גם מנהיג פרגמטיסט. יש הטוענים: רק פרגמטיסט. פרגמטיסט מדיני - אך גם פוליטי. בשיטה הפוליטית שלנו, ובמצב הגיאופוליטי חסר היציבות, הצורך לשרוד, לשמר, לנצח בנקודות, לסחוב עוד יום, עוד שנה, הופך לתכלית עיקרית. ונתניהו מצליח בכך.

ייתכן שכהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה כוננה את אופיו כמנהיג. אחרי הסכם חברון ב־1997 נדרשה ישראל לנסיגה נוספת משטחי יהודה ושומרון. נתניהו דרש שהפלשתינים ימלאו את התחייבויותיהם בהסכמי אוסלו, לפני שיבצע נסיגות נוספות. ארה"ב נדרשה להתערב, והסכם וואי נחתם ב־23 באוקטובר 1998. הסכם וואי, והמחיר הפוליטי ששילם נתניהו בעקבותיו, לא זיכוי אותו בערך משלו באנציקלופדיית המנהיגים ההיסטוריים. הסכם וואי נתפס כהמשך של אוסלו - ואוסלו יוחס ליצחק רבין. גם הצלחותיו של נתניהו בקידום רפורמות כלכליות, הן כראש ממשלה והן כשר אוצר, לא פתחו עבורו את דלת המנהיגות ההיסטורית. הוא נבחר כראש ממשלה פעם אחר פעם, ולמרות הישגיו הגיאופוליטיים, השקטים ברובם, נתפס כמנהיג פרגמטיסט, לא כ"מנהיג היסטורי".

בגין הביא הסכם שלום עם מצרים, רבין (בקדנציה שנייה כראש ממשלה) הביא את הסכם אוסלו וחוזה השלום עם ירדן, אריאל שרון התנתק באופן חד־צדדי מרצועת עזה ומצפון השומרון. ונתניהו? דומה שבגלל כהונתו הראשונה העדיף הליכה איטית, זהירה, נטולת מהלכים טקסיים פורצי דרך.

אבל ההיסטוריה מתעתעת. דווקא עם כתבי אישום בעבירות חמורות, על רקע משבר רפואי וכלכלי גלובלי, אחרי שלוש מערכות בחירות וממשלת אחדות מקרטעת, הוא בוחר להוביל מהלך מדיני עם ארה"ב - ולממש הזדמנות היסטורית להסכם שלום עם איחוד האמירויות.

האם זהו נתניהו הפרגמטיסט או המנהיג ההיסטורי? פרשנים פוליטיים ציניים יסבירו שבעיתוי הנוכחי, ולמרות המחיר הפוליטי בקרב תומכיו מימין, המאוכזבים מדחיית (אם לא ביטול) החלת הריבונות, מדובר בבחירה פרגמטית. נתניהו מסיט את סדר היום ממשבר הקורונה, המחאה והמשפט - לטובת סדר יום תקשורתי חדש, עם אופציה לחיבוק מהשמאל - כן, זה שמפגין נגדו בבלפור. אבל אני בצד של המשוררים ואנשי הרוח, המזכירים לנו שההיסטוריה לא אוהבת שמקפיאים אותה יותר מדי. להיסטוריה כללי משחק משלה. ההסכם שנחתם הוא פרי מאמץ וחזון שהובל במשך עשור בשקט, בלי צלצולים והבטחות, ותוך הפרה שיטתית של קונספציה מדינית שאסור היה עד כה לכפור בה. ההיסטוריונים יראו את היד הנעלמה, שכעת בחרה לפתוח את דלת המנהיגות לבנימין נתניהו באנציקלופדיית ההיסטוריה. מה ששלו - שלו.

פרופ' אסף מידני הוא נשיא האגודה הישראלית למדע המדינה ודיקן ביה"ס לממשל וחברה במכללה האקדמית של תל אביב־יפו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אסף מידני

פרופ' מידני הוא מומחה לממשל ומשפט ציבורי באקדמית ת"א־יפו, מחבר הספר "אחריות ציבורית וצריכה פוליטית - ארבע רפורמות לישראל"

כדאילהכיר