הברווזון הפרגמטיסט היה למנהיג היסטורי

מאז ניצח את פרס ב־1996 עם מסרים ימניים שקלעו לדעת הקהל, נתניהו היה ונותר אידיאולוג ימני - אבל גם מנהיג פרגמטיסט. יש הטוענים: רק פרגמטיסט. פרגמטיסט מדיני - אך גם פוליטי. בשיטה הפוליטית שלנו, ובמצב הגיאופוליטי חסר היציבות, הצורך לשרוד, לשמר, לנצח בנקודות, לסחוב עוד יום, עוד שנה, הופך לתכלית עיקרית. ונתניהו מצליח בכך.

ייתכן שכהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה כוננה את אופיו כמנהיג. אחרי הסכם חברון ב־1997 נדרשה ישראל לנסיגה נוספת משטחי יהודה ושומרון. נתניהו דרש שהפלשתינים ימלאו את התחייבויותיהם בהסכמי אוסלו, לפני שיבצע נסיגות נוספות. ארה"ב נדרשה להתערב, והסכם וואי נחתם ב־23 באוקטובר 1998. הסכם וואי, והמחיר הפוליטי ששילם נתניהו בעקבותיו, לא זיכוי אותו בערך משלו באנציקלופדיית המנהיגים ההיסטוריים. הסכם וואי נתפס כהמשך של אוסלו - ואוסלו יוחס ליצחק רבין. גם הצלחותיו של נתניהו בקידום רפורמות כלכליות, הן כראש ממשלה והן כשר אוצר, לא פתחו עבורו את דלת המנהיגות ההיסטורית. הוא נבחר כראש ממשלה פעם אחר פעם, ולמרות הישגיו הגיאופוליטיים, השקטים ברובם, נתפס כמנהיג פרגמטיסט, לא כ"מנהיג היסטורי".

בגין הביא הסכם שלום עם מצרים, רבין (בקדנציה שנייה כראש ממשלה) הביא את הסכם אוסלו וחוזה השלום עם ירדן, אריאל שרון התנתק באופן חד־צדדי מרצועת עזה ומצפון השומרון. ונתניהו? דומה שבגלל כהונתו הראשונה העדיף הליכה איטית, זהירה, נטולת מהלכים טקסיים פורצי דרך.

אבל ההיסטוריה מתעתעת. דווקא עם כתבי אישום בעבירות חמורות, על רקע משבר רפואי וכלכלי גלובלי, אחרי שלוש מערכות בחירות וממשלת אחדות מקרטעת, הוא בוחר להוביל מהלך מדיני עם ארה"ב - ולממש הזדמנות היסטורית להסכם שלום עם איחוד האמירויות.

האם זהו נתניהו הפרגמטיסט או המנהיג ההיסטורי? פרשנים פוליטיים ציניים יסבירו שבעיתוי הנוכחי, ולמרות המחיר הפוליטי בקרב תומכיו מימין, המאוכזבים מדחיית (אם לא ביטול) החלת הריבונות, מדובר בבחירה פרגמטית. נתניהו מסיט את סדר היום ממשבר הקורונה, המחאה והמשפט - לטובת סדר יום תקשורתי חדש, עם אופציה לחיבוק מהשמאל - כן, זה שמפגין נגדו בבלפור. אבל אני בצד של המשוררים ואנשי הרוח, המזכירים לנו שההיסטוריה לא אוהבת שמקפיאים אותה יותר מדי. להיסטוריה כללי משחק משלה. ההסכם שנחתם הוא פרי מאמץ וחזון שהובל במשך עשור בשקט, בלי צלצולים והבטחות, ותוך הפרה שיטתית של קונספציה מדינית שאסור היה עד כה לכפור בה. ההיסטוריונים יראו את היד הנעלמה, שכעת בחרה לפתוח את דלת המנהיגות לבנימין נתניהו באנציקלופדיית ההיסטוריה. מה ששלו - שלו.

פרופ' אסף מידני הוא נשיא האגודה הישראלית למדע המדינה ודיקן ביה"ס לממשל וחברה במכללה האקדמית של תל אביב־יפו