טראמפיזם ללא טראמפ

בניגוד לציפיות ולתקוות הדמוקרטיות, הימין האמריקני לא התכחש לדונלד טראמפ ולא לדרכו בבחירות האחרונות. טראמפ אמנם הפסיד בהתמודדות על הנשיאות, אך היה זה הפסד מרשים בכל קנה מידה. ע

ל אף מיטב מאמצי התקשורת הממסדית להבליט את מגרעותיו ומחדליו כאדם וכנשיא במשך כארבע שנים - החל מהעלמות המס שלו לכאורה, כישלונותיו בעסקים, דרך הסקסיזם והשוביניזם שלו ועד להתנהלותו השערורייתית מול מגיפת הקורונה - הנשיא היוצא קיבל קרוב ל־48 אחוזים מקולות המצביעים. יותר מ־70 מיליון אמריקנים העדיפו אותו בבית הלבן לארבע שנים נוספות על פני האלטרנטיבה הדמוקרטית.

טראמפ זכה בבחירות האחרונות ליותר קולות ממצביעים שאינם לבנים (לטינים, אסיאתים ואפרו־אמריקנים) בהשוואה לכל מועמד רפובליקני אחר לפחות מאז 1960; לפי מכון המחקר המוביל פיו, לאורך כל הקדנציה הראשונה שלו זכה טראמפ לשיעורי תמיכה הנעים בין 86 ל־88 אחוזים בממוצע בקרב מצביעים רפובליקנים, מספרים גבוהים מאוד ושיעור תמיכה יציב להפליא, שלא הושפע משום מחדל או שערורייה. למרות הפסדו, בקרב המצביעים הרפובליקנים הוא ודרכו זכו וזוכים עדיין לתמיכה חסרת תקדים.

דברים נוספים יכולים ללמד אותנו על האהדה לטראמפ בימין האמריקני. ראשית, דמויות כגון הסנאטורים לינדזי גראהם, טד קרוז ומרקו רוביו (השניים האחרונים מועמדים קודמים לראשות המפלגה, שנרמסו על ידי טראמפ) מתייצבים מאחוריו גם לאחר שהפסיד. שנית, רפובליקנים אנטי־טראמפיסטים נדחקים לשוליים, החל מחברי קונגרס וסנאטורים שעוררו את חמתו של ה"בייס" על עמידתם העצמאית ומצאו את הקריירה הפוליטית שלהם מגיעה לקיצה, וכלה בנשיאים ומועמדים לנשיאות לשעבר, כגון מיט רומני ומשפחת בוש, שהשפעתם על הימין הצטמקה. על כל אלה נכון להוסיף את ההשפעה הדלה על מצביעים ימנים של התארגנויות רפובליקניות ושמרניות אנטי־טראמפיסטיות מן הסוג של פרויקט לינקולן. למרות מיטב מאמציהם של מתנגדי טראמפ בימין, התמיכה בו שוברת שיאים.

למרות הפסדו בבחירות, הטראמפיזם עודנו איתנו והוא ילווה אותנו גם בעתיד. אנחנו עדים לשינוי עמוק, חסר תקדים, וככל הנראה מתמשך, בדנ"א של המפלגה הרפובליקנית והתנועה השמרנית כולה. אם בעבר - למשל בזמנו של הנשיא רונלד רייגן - העלתה המפלגה הרפובליקנית על נס ערכים כגון חירות הפרט, ממשל מוגבל, שווקים חופשיים, גלובליזציה, הגירה וסדר בינלאומי אמריקני, הרי במובנים רבים הטראמפיזם בן זמננו הוא נסיגה מסוימת מאותם הערכים ואימוצה של פילוסופיה מדינית חלופית. זו האחרונה מציבה במרכז דווקא את מעמד הפועלים האמריקני הלבן, פרוטקציוניזם כלכלי, הגבלות נוקשות על הגירה ובדלנות בזירה הבינלאומית. הטראמפיזם הוא צורה של לאומנות ימנית המשלמת מס שפתיים לשמרנות, אך אין מדובר בתופעה שמרנית במובן המקובל והמסורתי של המושג, כפי שהכירה ארה"ב מימיהם של וויליאם פ' באקלי ובארי גולדווטר. טראמפיזם נטול טראמפ הוא העתיד של המפלגה הרפובליקנית.

ד"ר שגיא ברמק הוא מומחה להיסטוריה אמריקנית וראש תוכנית אדם סמית בקרן תקווה