תנו לשמש לעלות

תחום "האנרגיות המתחדשות" בארץ אינו פופולרי כפי שהיה בבחירות בארה"ב, אבל אולי הוא עוד יהיה כזה בשנים הבאות • וגם - מה בין אנרגיה ירוקה לתהליך השלום?

עזבו קורונה, אבטלה וצמיחה - לא מעט בוחרים מייחסים חשיבות לנושאי סביבה, בעיקר לאנרגיות המתחדשות. באופן הדיכוטומי האופייני לבחירות, הנשיא טראמפ סומן כידידותי למקורות הפוסיליים (גז, פחם, נפט) והנשיא המיועד, ג'ו ביידן, כחביב האנרגיות המתחדשות.

אצלנו העניין הרבה פחות פופולרי מאשר באירופה ובארה"ב, אולם מדובר בנושא החשוב לאנושות כולה, וסביר להניח שגם בארצנו הוא יצבור תאוצה ואולי גם יהפוך בתוך כמה שנים לאחד הנושאים החשובים במערכות הבחירות בארץ. בינתיים, כדי להבין את חשיבותו הפוליטית, אפשר לדמות אותו לנושא ה"שלום" אצלנו. הרי ברור שאין אדם המתנגד לשלום, אך יש מי שרוצה אותו "עכשיו" ו"בכל מחיר" ויש מי שמייחל להשיג אותו במחיר מינימלי לאדמותיו ולזהותו.

אז למעשה, תומכי ה"אנרגיה ירוקה" הם בעצם "אנרגיה ירוקה עכשיו" וכמעט בכל מחיר, לעומת השמרנים, שדי בטוחים שנגיע לשם, בסופו של דבר, אבל מתנגדים לזנק לשם בבת אחת.

לא מדובר בדיון חדש, הרי הוא מתנהל כבר ביתר שאת לפחות בעשור וחצי האחרונים. ה"סביבתנים" גם רשמו לעצמם לא מעט הצלחות בעולם, ובאמצעות השקעות עתק בארה"ב כיום כ־10% מייצור האנרגיה שם מקורם באנרגיות מתחדשות.

אם נמשיך בקצב הנוכחי, שאינו איטי במיוחד, האנרגיות המתחדשות צפויות להוות 15% מסך ייצור האנרגיה בעולם בשנת 2030. זה נשמע מעט? זה לא! יש מדינות ענק, כמו סין, שהאטו את קצב המעבר לאנרגיות מתחדשות והגדילו חזרה את "מכסות הזיהום" של עצמן, כדי להשיג את מה שדחוף יותר בעיניה - יעד הצמיחה.

כך גם מדינות עולם שלישי רבות ומדינות הנפט, שלא ממהרות לאמץ מקורות אנרגיה חלופיים. כך שלמעשה 15% מהייצור העולמי אומר כפול מכך במדינות מסוימות. כזכור, בישראל הממשלה אישרה לאחרונה את אחד היעדים השאפתניים בעולם, שהוביל שר האנרגיה יובל שטייניץ - 30% ייצור מאנרגיות מתחדשות (במקרה שלנו, סולארית), עד ל־2030.

מכון מחקר שבדק את עלות המעבר לאנרגיות מתחדשות בארה"ב, קבע שמעבר אינטנסיבי ומהיר לייצור הנקי הזה יהיה כרוך בעלויות של לא פחות מ־4 טריליון דולר - רבע מהתוצר הלאומי הגולמי של ארה"ב. אז כמובן שאף אחד לא מדבר על משהו בסדר גודל הזה, אבל הוויכוח הוא בין השקעות אדירות בתחום להשקעות מתונות.

וכפי שכבר נרמז, מתוך ההשוואה ל"שלום" - מעבר לכסף מדובר בתפיסת העולם - האם כובשים יעדים נכספים במהפכה, או במתינות שמרנית. כך שבסופו של דבר, לא בטוח שביידן יקצה בפועל הרבה יותר כסף לאנרגיות מתחדשות מכפי שטראמפ עשה בארבע השנים האחרונות, אך ברור שביידן ידבר יותר בהתלהבות על חשיבות העניין, כפי שטראמפ עסק בהתלהבות בהורדת מחירי הדלק, במקביל לחרם הנפט על איראן.

חזונו של "הזקן מנהריים"

המאבק הזה מעניין במיוחד מכיוון שיש בו רובד של גישה לחיים, יש בו רובד של מודעות לסביבה, אבל יש בו גם הרבה כסף. מצד אחד, תעשיית הנפט והגז מהווה כ־4% מסך התל"ג העולמי ומגלגלת כ־86 טריליון דולר - תעשייה שכמובן שואפת להגן על עצמה ולהמשיך לשגשג. לעומתה, יש את האנרגיה המתחדשת שנוגסת בה הרבה יותר מחלקה בייצור האנרגיה העולמי. באופן טבעי, היא דורשת יותר כספים למחקר ופיתוח והרבה יותר להשקעות בתשתית - זו גם הבטן הרכה של הביקורת נגדה.

בניגוד לרושם המוטעה שנוצר בארץ, השמש מהווה רק 8% מייצור אנרגיות מתחדשות בעולם. הנתח הגדול ביותר שייך לאנרגיה ההידרואלקטרית - המופקת מזרימה של נהרות - 64% מייצור המתחדשות. 24% מהתחום מיוצר מאנרגיית הרוח. 3% מביו־אנרגיה, כמו אתנול המופק מתירס ו־1% מופק ממאגרים גיאותרמיים.

למרות שאנרגיה הידרואלקטרית היא התחום הגדול ביותר מבין המתחדשות, היא כנראה התחום בעל פוטנציאל הצמיחה הנמוך ביותר, המוערך בכ־2% בשנה. בעולם מעריכים שהוא מיצה עצמו, כפי שנתוני הצמיחה של התחום מעידים בשנים האחרונות, מכיוון שבנהרות המתאימים כבר הותקנו תחנות כוח שכאלה, וככל הנראה לא צפויות להתגלות עוד נהרות בקרוב.

אגב, עד כמה שהתחום נחשב חדשני, נכון יותר לקטלגו כאחד מתחומי הרטרו. חברת החשמל הישראלית החלה את דרכה בחזונו של "הזקן מנהריים" - פנחס רוטנברג, שביקש לנצל את מקורות הירדן לייצור חשמל בפלשתינה. ובכלל, האנרגיות המתחדשות הן גם המצאה מתחדשת לניסיונות הראשוניים של ממציאים בתחום.

הקטסטרופה שבפתח

הסינים ניסו כבר לפני מאות שנים להשתמש במאגרי גז טבעיים על ידי הולכתם בצנרת במבוק טבעי. השימוש בפחם בתחילת המאה שעברה היה נהוג בקרב עניים, כשהעשירים השתמשו בעצים טריים יותר, שבהמשך נמצאו פחות יעילים בבעירה, וכמובן שגם המכוניות החשמליות היוו כבר שליש מהמכוניות הראשונות בארה"ב, כך ש"המתחדשות" יכלו גם לרמז על שיבה לניסיונות הנושנים לייצור אנרגיה.

בכל מקרה האנרגיות המתחדשות ממשיכות לנגוס בשוק המסורתי, בקצב של 8% בשנה - יותר מכל מקור אנרגיה אחר, כשהגידול בייצור מאנרגיית השמש מוביל את התחום. האנרגיה הסולארית צומחת בשיעור דו־ספרתי כבר כמעט עשור, וב־2017, השנה האחרונה שיש לגביה נתונים, התחום הזה צמח ב־32%.

כאמור, המבקרים את תחום האנרגיות המתחדשות לא מבקשים לחסל אותו, אלא לצנן את ההתלהבות. במילים אחרות - להשקיע במחקר ופיתוח, אך לא ביישום בשטח. אלא שהממשלות נכנעות ללחצים ומזרימות סכומי עתק להקמת תחנות לייצור מאנרגיות מתחדשות. בארה"ב הושקעו בשני העשורים האחרונים כמיליארד דולר מדי שנה. במדינות אירופה הושקעו סכומים גדולים אף יותר - לא כל הסכום יצא באופן ישיר מתקציבי המדינה, חלק גדול ממנו יוצא על ידי ייקור תעריפי החשמל.

אך האומדנים של עלויות האנרגיה הם העבודה הקלה יחסית להשפעות הגלובליות של השימוש בחלופות. התומכים הנלהבים במתחדשות מצביעים על מחקרים בתחום ההתחממות הגלובלית, שאותה הם מייחסים בעיקר לשימוש בדלקים הפוסיליים. לפי אחד המחקרים, בתוך שלושה עשורים 386,000 בתים בארה"ב יהיו בסכנת הצפה בשל עליית ימים על גדותיהם והם ידרשו פינוי. זוהי רק אחת הקטסטרופות שאורבות לנו אם לא נעבור לשימוש באנרגיה מתחדשת - מאיימים תומכי האנרגיות המתחדשות.

נראה שמשבר הקורונה לא יעבוד לטובת התחום הזה, שנראה כדאי יותר כשמחירי הנפט נעים סביב 100-80 דולר לחבית, והרבה פחות כשמחיריו קבועים מתחת ל־40 דולר. ועוד לא הזכרנו את יחס הקרקע הנדרש לייצור אנרגיה סולארית, הגדול פי 40 מהשטח הנדרש לייצור אנרגיה מגז טבעי, למשל. גם לא הזכרנו את מערכות ההולכה הנדרשות ולא את בעיית זמינות השמש. היעדר פתרונות אלה מעכב גם את המעבר המאסיבי לרכבים חשמליים.