"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האופציה הגרעינית של המחנה השמרני

,עודכן

המחטף שביצעה ביום ראשון קואליציית ניסנקורן־חיות־חימי בוועדה לבחירת שופטים, שבה נבחרו עשרות שופטים לערכאות שונות, בלי דיון, בלי פרוטוקול ובלי שקיפות, צריך להדיר שינה מעיני ראשי המחנה הלאומי בכנסת, אם הם מעוניינים להכניס לבתי המשפט שופטים ציונים שמרנים. גם קולות השמחה בעקבות הודעת השופט מזוז, והתחזית שפרישתו מבשרת על אפשרות לגיבוש רוב שמרני בבית המשפט העליון לאחר הניצחון בבחירות, ממחישים שהמחנה הלאומי־ציוני בכנסת פשוט לא מפנים את גודל האתגר. ההודעה על פרישת מזוז כנראה תוזמנה לעת הזאת, על מנת לאפשר לקואליציית ניסנקורן־חיות־חימי למנות שופט מחליף אקטיביסט בהליך מזורז ועוד בטרם הבחירות. סביר להניח כי כבר כעת מופעל מכבש לחצים על צבי האוזר, שקולו נחוץ להשגת הרוב המיוחד הדרוש למינוי שופט לעליון.

גם אני בעד רפורמה בוועדה לבחירת שופטים, וכתבתי על כך רבות בעבר: יש לבטל כליל את כוח הווטו של השופטים, יש לפתוח את דיוני הוועדה לאור השמש המחטא, וראוי להגדיל את משקלם של הגורמים הפוליטיים על פני הגורמים המקצועיים. אבל המדברים גבוהה על ביטול הוועדה לבחירת שופטים והעברת הסמכות לבחור שופטים למליאת הכנסת, הגם שהשיגו כותרות רגעיות באמצעי התקשורת, ראוי שייזהרו בדרכם, שמא יינגפו במכשולים סמויים ושאינם סמויים.

היכולת להעביר רפורמה כוללת בכנסת היא מוגבלת, שכן תמיד יימצאו כמה חברי כנסת מהקואליציה שיבלמו, יסרסו או יכרסמו את המהלך. דוגמאות לכך יש למכביר: אהוד ברק, ציפי לבני, ומשה כחלון. וגם אם יימצאו 61 חברי כנסת שירימו את ידיהם בעד ביטול הוועדה לבחירת שופטים, סביר להניח שבג״ץ יפסול חקיקה זו, תוך שימוש בדוקטרינות התיקון החוקתי הלא חוקתי או השימוש לרעה בסמכות הכנסת.

אז מה אפשר לעשות? על המחנה הלאומי לפעול בשני ראשי פעולה. ראש אחד הוא לחתור באופן פומבי לגיבוש רשימת מועמדים לשיפוט בעלי שיעור קומה, המזוהים עם התנגדות מוצהרת למהפכה החוקתית ולאקטיביזם של אהרן ברק. על הליכוד להודיע כי אם תנצח בבחירות, תפעל למנות שופטים מתוך הרשימה. כך עשה גם הנשיא טראמפ בבחירות מול הילרי קלינטון, כדי לאותת לבסיס הכוח הפוליטי הרפובליקני כי יעמוד בהבטחתו למנות שופטים שמרנים לעליון.

הראש השני, וגם זה בהתבסס על הניסיון האמריקני, הוא הכנת אופציה גרעינית, למקרה שבו ינסו השופטים או גורמים אחרים לסכל מינוי מועמדים מתוך הרשימה. האופציה הזו לא תהיה מבוססת על דיבורי סרק, מחאות ושאר מהלכים חסרי תוחלת, אלא תאפשר יציאה מהמבוי הסתום שאליו מן הסתם תיקלע הוועדה לבחירת שופטים: הצעת חקיקה המשנה את הרוב הדרוש בוועדה למינוי שופט לעליון או המעבירה לכנסת את האפשרות להתערב, במקרים שבהם הוועדה נקלעת למבוי סתום. את האפשרות לממש את ההצעה הנ״ל יש לקבוע בהסכם הקואליציוני של הממשלה העתידית.

ד"ר שוקי שגב הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דר שוקי שגב

ד"ר שוקי שגב הוא מרצה בכיר בביה"ס למשפטים, המכללה האקדמית נתניה

כדאילהכיר