"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק הלאום מעניק תוקף משפטי ויסודי למגילת העצמאות

,עודכן

"ישראל מדינת הלאום של העם היהודי", קביעה זו מופיעה בכמה הצעות חוק יסוד שהגיעו להצבעה בכנסת, בין שבקריאה טרומית ובין שעברה בקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת החתומים על המשפט הזה, מונים... קחו אוויר, 35 ח"כים ממרבית סיעות הבית. רק שתי מפלגות לא מיוצגות בין התומכים בהצעות החוק שבהן משובצת קביעה זו : מרצ והרשימה הערבית המשותפת.

בצמידות מעניינת לחוק יסוד: הלאום, שעבר בכנסת בשלוש קריאות ב-19 ביולי 2018, עברה בכנסת ב-2 ביולי הצעת חוק קיזוז משכורות מחבלים מכספי הרשות הפלשתינית, שיזמנו ח"כ אלעזר שטרן ואנוכי.

גם שם, כל סיעות הבית הצביעו בעד (87 ח"כים) ורק שתיים התנגדו. אילו, ניחשתם נכון: מרצ והרשימה המשותפת!

פילוח חברי הכנסת שתמכו בהצעות חוק היסוד שהכילו קביעה זו, מראה שגם דרוזים מזדהים עם היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (ח"כ בת העדה הדרוזית אף יזמה בכנסת הנוכחית הצעת חוק יסוד ובה הקביעה הזו). חברי הכנסת החרדים נמנעים מלהצטרף להצעות חוק יסוד בגלל "טראומת 1992" (חוקי יסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק), אך הצביעו בעד חוק יסוד: הלאום שהובלתי. דרישתו של ראש הממשלה שאעביר את חוק היסוד בתמיכה של 61 חברים הייתה נכונה, וביחד עם החרדים החוק עבר ברוב של 62 ח"כים!

מדוע נחרדו כל כך חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, ומשכו אחריהם את מרצ לשמע הקביעה הקיימת כבר בהצהרת בלפור מ-1917, ובניסוח המדויק: National home for the Jewish people ("בית לאומי לעם היהודי") שגם מעוגנת במגילת העצמאות שבה מכריזים על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל"?

הח"כים הערבים הבינו שהצלחתם לכרסם בשנים האחרונות בחוק האזרחות, בעתירות הרבות שהוגשו לבג"ץ, מגיעה לסוף דרכה. חלומם לממש את "זכות השיבה" של הפליטים הפלשתינים לשטח ישראל, נגוז עם אישור חוק יסוד: הלאום. סעיף 5 בחוק היסוד משדרג את חוק השבות למעמד של חוק יסוד: "המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות" (מופיע בנוסח זהה גם במגילת העצמאות, אלא שזו אינה חוק).

5.5 מיליון פליטים פלשתינים רשומים באונר"א בשטחי עזה, יו"ש, ירדן, סוריה ולבנון. תיקון חוק האזרחות בהוראת שעה שעבר בכנסת בשנת 2003, התגלה כקיר עלוב (ועצוב) בעמידה מול הזרם המתגבר של פלשתינים ה"עושים עלייה". חוק יסוד: הלאום הוא קיר הברזל העומד בפני מימוש הפנטזיה שיש לח"כים הערבים לגבי "זכות השיבה".

על זה, ורק על זה ייהום הסער. אלא שכאן, נחישותנו בליכוד לא תישח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבי דיכטר

אבי דיכטר היה ראש השב"כ ה-10 של מדינת ישראל, שר הגנת העורף בממשלה ה-32, השר לביטחון פנים בממשלה ה-31 וחבר כנסת מטעם הליכוד. שר החקלאות בממשלה ה-37. בשנת 2000 מונה על ידי ראש הממשלה דאז אהוד ברק לתפקיד ראש השב''כ ועמד בראש הארגון במהלך האינתיפאדה השנייה. בעל תואר ראשון בקרימינולוגיה ופסיכולוגיה ותואר שני במנהל עסקים. נשוי לאילנה ולרשטיין ואב לשלושה ילדים. מתגורר באשקלון.

כדאילהכיר