אפשר להתפוצץ מהתמונות המגיעות מאוניברסיטאות בארה"ב ובעולם: הפגנות נגד ישראל הולכות ומתרחבות, ופעילות מיתוג נכונה של הרעים גורמת לעוד ועוד צעירים להצטרף לצד הלא נכון בסיפור. זה מתסכל מאוד: איך אפילו 7 באוקטובר לא מצליח להכריע בזירה הזאת?
צריך לומר שהשאלה הזאת אינה תקפה לגבי שני ציבורים: מדינות וסטודנטים. אין שום אמון בעמדות של ממשלות. הן פועלות אך ורק מאינטרסים, ובייחוד בימים אלה, כשהקונפליקט מקבל צורה של קונפליקט בין־גושי, קשה מאוד להאמין למעשים ולדיבורים, לטוב או לרע. אפשר, כמובן, לסמוך על עמדה אוהדת של מדינה או לחבק חזק את נשיא ארגנטינה מיליי על דגל ישראל המונף מעליו, אבל זה לא העניין.
יש עוד ציבור שהוא מסוכן אמנם, אבל קשה מאוד ללמד אותו או לשנות את דעתו, ואלה הסטודנטים. אני בז בוז עמוק לצעירים הנלהבים, ההולכים שולל אחר התעמולה הפלשתינית באוניברסיטאות בארה"ב. אני יודע שזו עמדה קצת קשישה ומיושנת, אבל זה לא הופך אותה ללא נכונה. הסחף הפרו־פלשתיני באוניברסיטאות מעורר בחילה עמוקה ויוצר ייאוש גדול.
השאלה היא: מה עם כל האמצע? אנשים משכילים בכל העולם, שהייצוג הנאמן ביותר שלהם הוא בקרב המראיינים באולפני הטלוויזיה ובמאמרים של אנשי אקדמיה ושל עיתונאים. איך קרה שגם טבח שמחת תורה לא הצליח לשנות עמדות באופן מוחלט? והתשובה, קשישה ומיושנת מעט: אנטישמיות, שנאת יהודים.
זה דבר שאנחנו לפעמים נמנעים מלהגיד אותו בקול, כי הוא נתפס כמיושן וכמתבכיין. אנחנו מעדיפים לדבר על כך שישראל נתפסת החזקה וחמאס החלשים; על הנטייה להיות עם נרדף ועל הצלחת הקמפיינים של BDS; ואנחנו נמנעים מסיבות טבעיות מלהבין שמאחורי כל מנוול בריטי באולפן ששואל שאלה על "מידתיות" יש סבתא שמאמינה כי היהודים שולטים בכלכלת העולם, וסבתא־רבתא שמאמינה שהם מערבים דם של ילדים נוצרים במצות.
אנחנו נמנעים מסיבות טבעיות מלהבין שמאחורי כל מנוול בריטי באולפן ששואל שאלה על "מידתיות" יש סבתא שמאמינה כי היהודים שולטים בכלכלת העולם, וסבתא־רבתא שמאמינה שהם מערבים דם של ילדים נוצרים במצות
איני בקי בזירת ההסברה הישראלית בעולם. את ידיעותיי אני שואב ממאמרים של עמיתים בתקשורת הישראלית. אני כן בקי בסיפור שאנו מספרים לעצמנו, ויודע שאם הוא יהיה מדויק - כך הוא גם ייצא החוצה. ואם נמשיך להצטעצע ונימנע מלקרוא לילד המלוכלך הזה בשמו - העולם ימשיך לחשוב שזה לגיטימי לדבר על יהודים כעל רוצחים, ולא כעל קורבנות. זאת אנטישמיות בסיסית פשוטה.
נשיא אוניברסיטה שמאפשר מתוך תפיסת ריבוי דעות תמיכה בצד הפלשתיני הטרוריסטי במזרח התיכון, עושה זאת על בסיס שנאת יהודים ישנה שטבועה עמוק בנפשו הגזענית. הוא בחיים לא חייך מבדיחה שיכולה להישמע חס וחלילה רבע גזענית כלפי שחורים, מעל השירותים במוסד שלו לא מתנוסס שום רמז קל לתיוג מגדרי, חס ושלום, אבל הוא מסרב להצהיר ששחיטה של 1,400 חפים מפשע וחטיפה של 240 חפים מפשע הן פשע. זה כי הוא גזען אנטישמי ושונא יהודים.
הוא לא יודע את זה, אז בואו נזכיר לו. לא נדבר על שום דבר אחר. רק על זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו