אנו חוזרים ושומעים את הקלישאה "ערוכים לכל תרחיש" בתדרוכי הצבא, המשטרה וגורמים אחרים, שייעודם הוא להגן על ביטחונם ועל בטיחותם של תושבי המדינה.
אמירה זו מבטאת שתי תפיסות עולם שגויות: האחת - יכולת ניבוי של כל התרחישים האפשריים, והשנייה - יכולת למזער את כל הסיכונים בכל התרחישים האפשריים, ומוכנות להתמודד בצורה אופטימלית עם אילוציו של כל אחד מהם. האומנם?
הניסיון מלמד שבזמן אמיתי התממשו תרחישים חדשים שלא נחזו לכתחילה, ושההיערכות להתמודדות עימם, טרם התרחשותם, היתה כושלת בלשון המעטה ועלתה במחיר דמים.
הבעיה אינה עם המשמעות המילולית של הקלישאה "ערוכים לכל תרחיש", אלא עם הביטחון העצמי העודף של הארגון שמשתמש בה, הגורם לניבוי שגוי מחד גיסא, ולהיערכות שונה מזו הנדרשת לתרחיש שלא נחזה מאידך גיסא. מעולם לא שמעתי ממנכ"ל של חברה עסקית מצליחה ביטחון ביכולתו לנבא את כל התרחישים של אירועים חיצוניים - כמו משבר חמור בשווקים שעימם החברה שבניהולו אמורה להתמודד, ושהיא ערוכה להתמודד עימם בהצלחה.
מנגד, נחשפתי למנהלים רבים שהיו בטוחים ביכולתם להתמודד עם "כל התרחישים" האפשריים, אבל שהביאו את החברות שניהלו לחדלות פירעון, או במקרה הטוב - למשבר שרק לאחר שנים רבות החברה השתקמה ממנו, כשבראשה מנהל אחר מזה שדרדר אותה.
ביטחון ביכולת לנבא את "כל התרחישים" גורר בהכרח התארגנות להתמודדות עם המכנה המשותף של כל התרחישים הנחזים. הניסיון מלמד, במחיר כבד מנשוא, על היערכויות לא נכונות לתרחישים שהתרחשו בפועל.
היערכות לתרחישים מתבססת על פרדיגמות שכל סטייה מהן משבשת את ההערכות המתוכננות. מזלנו שהדנ"א של העם, ובהתאם לכך גם של הצבא ושל ארגונים אחרים, מתאפיין ביכולת אלתור והתארגנות מהירה למתן מענה הולם ונועז להפתעה, המתבסס לעיתים על "חשיבה מחוץ לקופסה" (כמו חציית התעלה במלחמת יום כיפור וכיתור הארמייה השלישית של הצבא המצרי).
האויב - מדינה עוינת, ארגון טרור או כל גורם אחר - לומד את נקודות התורפה שלנו ובונה את תוכניותיו בהתאם.
ביטחון ביכולת לנבא את "כל התרחישים" גורר בהכרח התארגנות להתמודדות עם המכנה המשותף של כל התרחישים הנחזים. הניסיון מלמד, במחיר כבד מנשוא, על היערכויות לא נכונות לתרחישים שהתרחשו בפועל
הפטפטת העודפת הקיימת אצלנו עוזרת לאויבינו להכיר היטב את "הבטן הרכה" של הצבא ושל הממשלה, ולתכנן את התרחיש לפגוע בנו באופן שיקשה עלינו להתמודד עם המכה שינחית עלינו.
האויב צובר ניסיון ויכולות שלא היו לו בעבר, והוא למד להפתיע ולתקוף אותנו. היערכות "לכל תרחיש" אמורה לעמוד על נקודות התורפה שלנו ולמנוע מהאויב לנצל אותן.
הגיעה העת לעבור מתפיסת עולם מתנשאת, המשתקפת באמירה "צה"ל ערוך לכל תרחיש", לתפיסת עולם המשדרת צניעות, זהירות וחשיבה יצירתית, תוך שימוש, אם צריך, בקלישאה אחרת, כגון: "צה"ל נערך להתמודדות מוצלחת עם מהלכיו הצפויים של האויב", או דומה לה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו