"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המאחז הדרוזי הראשון

הפינוי לא יתרחש בחודש הקרוב, בעיקר בשל הבחירות המוניציפליות והחשש מהבערת השטח • אך אם יוצא צו הריסה, תסכול של 150 אלף דרוזים יתפרץ כהר געש

,עודכן
0השמעה
דרוזים מפגינים בחיפה, צילום: הרצי שפירא

מאותצעירים דרוזיםמנסים בשנים האחרונות לאתגר את מדינת ישראל בשלל פעולות. מדובר בסוג של העתקת דפוסי התנהגות מהיהודים, או אם נדייק - דווקא מהמתנחלים, ובתוכם - מנערי הגבעות.

לפני כשבועיים "נענו" כמה עשרות מצעירי העדה לקריאותיו שלהשר איתמר בן גביר, עלו ו"תפסו" גבעה בהר הכרמל. שם, הם הכריזו על הקמת "המאחז הדרוזי הראשון".

אפשר להבין את הדבר כגימיק נחמד ומעניין, אם כי בינתיים המהלך אינו מושך תשומת לב - במיוחד לא את תשומת ליבה של תקשורת המיינסטרים, אך למעשה מדובר בצעד נוסף בחיכוך בין העדה הדרוזית, במיוחד צעירי העדה, לבין המדינה.

למרות הקשר המיוחד שבין העדה לבין הממסד הישראלי, ללא כל קשר לזהות הממשלה או השרים השונים, נראה שהסדק החל עם אישור חוק הלאום והמשיך עם אישור חוק קמיניץ. כזכור, מדובר בחוק המטיל סנקציות ועיצומים כספיים כבדים מאוד וצווי הריסה מיידיים על כל בנייה בלתי חוקית. הסדק הולך ונפער לאט־לאט, בלי שאיש יבחין בנעשה בשטח.

בני העדה הדרוזית אינם שונים מהחברה הערבית ביחס שהם מקבלים מהמדינה. היישובים הדרוזיים סובלים ממצוקת דיור גדולה מאוד, מתשתיות מוזנחות ומחוסר תקצוב בתחומים רבים, שלא לדבר על היעדר אזורי תעשייה ותעסוקה שיכולים להיטיב עם הרשויות המקומיות ועם העסקת העובדים.

לכן, ככל שיגדלו הפערים בין האוכלוסייה הדרוזית לבין היהודית, וככל שהיישובים הדרוזיים עדיין נמצאים בתחתית הסולם הסוציו־אקונומי, כך תחושת התסכול גוברת ומהווה בסיס לפעילות מחאתית דרוזית נגד המדינה.

אמנם ההנהגה הפוליטית בישראל, מימין, משמאל ומהמרכז, בדיוק כמו בכירי מערכת הביטחון דוגמת הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וראש אכ"א, דואגים לקשר רציף עם ההנהגה הדתית של העדה, אך הדבר לא מורגש בשטח, וגם אין כל תחושת שינוי חיובית מהמדינה.

ככל שיגדלו הפערים בין האוכלוסייה הדרוזית לבין היהודית, וככל שהיישובים הדרוזיים עדיין נמצאים בתחתית הסולם הסוציו־אקונומי, כך תחושת התסכול גוברת ומהווה בסיס לפעילות מחאתית דרוזית נגד המדינה

תחושות התסכול והייאוש הן שהביאו להקמת "המאחז הדרוזי הראשון", אולי כניסיון להוכיח את המסר הכפול והיחס של הממשלה, במיוחד כלפי השרים התומכים במפעל ההתנחלויות.

קבוצת הצעירים שתפסה את אדמות המדינה כבר קיבלה התראות לפינוי המקום, אך לא ימהרו לעשות זאת. אני צופה עימות אלים וקשה בינם לבין כוחות הביטחון שעתידים להגיע לפנות אותם.

אמנם הפינוי לא יתרחש בחודש הקרוב, בעיקר בשל הבחירות המוניציפליות והחשש שאירוע כזה יכול להתסיס את כל השטח ולהבעיר את כל היישובים הדרוזיים, בעיקר על רקע פוליטי, לכן להערכתי הפינוי יהיה אחרי הבחירות, אך גם כשיהיה פינוי - הוא יביא לעימותים אלימים.

אם משטרת ישראל תקבל הוראה מנהלית או צו מבית המשפט, היא תהיה חייבת לפעול למימושו. מנגד, פעילות כזו עלולה לגרור עימות אלים במיוחד, כי תסכול של 150 אלף דרוזים עתיד להתפרץ כמו הר געש, היות שבעיניהם מה שמותר למתנחלים מותר גם להם, והדרישה לאשר הקמה של מאחז דרוזי על אדמת מדינה היא לגיטימית ביותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר