השבוע נחצה קו אדום נוסף במסגרת המחאה שהחליטה לשחוט ולשרוף כל פרה קדושה בישראל. השרה אורית סטרוק הוזמנה לביה"ח הדסה עין כרם, במסגרת אחריותה על השירות הלאומי־אזרחי, כדי לברך את המשרתים בשירות הלאומי עם תחילת השנה.
לכנס הקטן והממלכתי הגיעו עשרות משרתים, יהודים וערבים, נשים וגברים, וגם אחד מהרופאים בהדסה, פרופ' איתן גלון. הוא לא היה בין המוזמנים, אלא הגיע להפגין ותקף את השרה סטרוק באופן בוטה, עוד לפני שזו הספיקה להוציא מילת ברכה מפיה. "תסתלקי מפה, אין לך מקום פה, פה מקבלים את כולם", הוא סנט בה, ולא הפסיק.
פרופ' גלון, במדי הרופא, בעת תפקידו, בשטח בית החולים, המקום שאמור להיות הכי מכיל והכי שוויוני בעולם, מנסה לסלק שרה בישראל על הראש של מתנדבי השירות הלאומי.
שם, לבוש במדי הרופא שלו, התגלמות הטוהר והמקצועיות, הוא התפרץ לעברה תוך שהוא מטיח בה האשמות שווא וגידופים אינספור. הלבין את פניה מול המשרתים, מול המצלמות, מול העולם.
"גזענית!" הוא הטיח בה, "שמתם לב שאת כל הערביות הוציאו מפה? שיתביישו".
זה, כמובן, היה שקר מוחלט. משרתי שירות לאומי ערבים ויהודים ישבו בחדר יחדיו, כפי שהם עובדים יחד בבית החולים, כפי שהם מטפלים בצוותא בחולים - יהודים וערבים. אבל מרוב שנאה ועיוורון, פרופ' גלון פספס כנראה את מי שישבו בחדר וראה רק את מי שהוא רצה לראות.
אותו העיוורון, שמטשטש את שיקול הדעת ואת ההתנהלות, שובר את האמון הציבורי לא רק בגלון, אלא ברופאים נוספים. זה אותו העיוורון שפשה גם ברופאים המוחים, ששבתו שביתה פוליטית ופגעו בחולים. זה אותו העיוורון שפשה גם בטובים שלנו בטיס, שריסקו את תדמיתם בסרבנות פוליטית מורמת מעם.
נכון לכתיבת שורות אלה, יומיים מאז התקרית השערורייתית, הנהלת הדסה מגיבה בדום שתיקה. במקום להזדעק באופן מיידי, לזמן את הרופא המשתולל ולהשעות אותו עד התנצלות פומבית - מעדיפים שם, כנראה, לטאטא ולהשתיק. לקוות שהציבור ימשיך בסדר יומו ושהתקרית תישכח. אבל הנזק ממשיך, ופוער בור שמעמיק.
רופאים כאלה מרסקים את האמון הציבורי בדבר שאמור להיות הכי בטוח ואלטרואיסטי שיש. איך פרופ' גלון יתייחס למטופלים תומכי רפורמה משפטית שעשויים להגיע אליו? איך הוא יתייחס למטופלות בכיסוי ראש שיזדקקו לו? איזה יחס הוא ייתן לחובשי כיפה שיבואו לקבל טיפול? איך אפשר בכלל לסמוך עליו?
אחרי הפרסום השבוע, חולה סרטן בשם יונתן כתב בפייסבוק על חוויה שעבר כשהגיע לביקור בבית החולים: "רופאה זרקה לי בחיוך ציני באיזה ביקור: 'אתם ש"ס או בן גביר? לאיזו דיקטטורה הצבעת?'".
במחאה הפראית הזו, לאנשים האחרים האלה, הכל מותר. מותר לפגוע בכלכלה, מותר לפגוע בביטחון הלאומי ומותר לפגוע אפילו בחולים.
פרופ' גלון פספס את מי שישבו בחדר וראה רק את מי שהוא רצה. העיוורון, שמטשטש את שיקול הדעת ואת ההתנהלות, שובר את האמון הציבורי גם ברופאים אחרים
ראשי המערכות הצבאית והרפואית ספק אוהדים או מזדהים עם המחאה הזו וספק מפחדים מהמוחים, שהם עצמם בעלי כוח ודומיננטיות.
מנכ"ל הדסה, פרופ' יורם וייס, כנראה חושש מתגובת נגד אם יעניש את הרופא המשתולל כפי שצריך היה להיות. אבל הנזק של אי־תגובה הוא גדול יותר. הוא זורע פחד וחוסר אמון בקרב החולים והציבור הרחב, והוא מעמיק את הבור.
ואני? אני מקווה שלא אאלץ לפגוש את פרופ' גלון, ולא רק כי אני מאחלת לעצמי וליקיריי בריאות איתנה - אלא כי אני לא סומכת על גלון, ואני אפילו חוששת ממנו.
אם, חלילה, אזדקק לרופא מתחום התמחותו של גלון, אעשה כל מאמץ כדי לא להגיע אליו, כולל מאמץ פיזי וכספי. את הפצע הציבורי שפערו הרופאים המוחים במו ידיהם יהיה קשה מאוד לאחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו