אל תשקרו למתנחלים

מי שאומר שניתן לבלום אתגל הטרורבשטחים, משקר.

מי שמבטיח למתנחלים, שיעשה הכל כדי למנוע את הרצח הבא על ידי מחבל נפשע, מבטיח הבטחות שווא.

מי שאומר,כמו ח״כ גוטליב, שצריך לפגוע להם בכיס, כי זו השפה היחידה שהם מבינים, סתם גזען.

מי שדורש החמרת תנאי הכליאה של מחבלים, כחלק מהמלחמה בטרור המחבלים, מדבר שטויות.

מי שחשב שממשלת ימין על מלא־מלא־מלא תעצור את טרור המחבלים, כבר אז ידע שאין שחר לדברים. ומי שקיווה שממשלת ימין מקצה עד קצה - כולל נציגי המתנחלים, סמוטריץ' ובן גביר, בתפקידים בכירים בממשלה - תפעל אחרת נגד טרור היחידים, כבר אז כיבה את הקול שאמר לו שאי אפשר. פשוט, אי אפשר.

צריך לומר את האמת המרה והעצובה - לא יעזרו אלפי חיילים ועשרות גדודים. אותו מפגע בודד יימלט מהגדודים ומהחיילים וימצא את הדרך לפגוע ולרצוח חפים מפשע.

כי גם אם ימהרו ויסיימו את כביש עוקף חווארה, כשהוא יסתיים החיכוך יעבור ליישוב הבא ואז לזה שאחריו. כי פשוט, הם לא הולכים לשום מקום, אנחנו ודאי שלא הולכים לשום מקום, ושום גדר הפרדה או כביש עוקף לא ישנו את המצב.

זוכרים איזו התנפלות היתה עלאהוד ברקשאמר בכנות, בשנת 1998, ש"לו הייתי צעיר פלשתיני ייתכן שהייתי מצטרף לארגון טרור"? ברק סייג אז את דבריו ואמר שיש לגנות ולפעול נגד הטרור הפלשתיני. גם אני מגנה כל פעולת טרור באשר היא, ועל אחת כמה וכמה כשמטרתה אחת - לפגוע בחפים מפשע. ברק התייחס להוויה שבה חי צעיר פלשתיני תחת כיבוש. כי ככה הם תופסים את עצמם - תחת כיבוש.

ומבלי, חלילה, שנביע הבנה לפעולות טרור, צריך להבין, שגם הם כועסים ומתוסכלים מן המצב. כועסים על שעות ארוכות במחסומים, כשהם רק מבקשים להיכנס לישראל ולבנות לנו את הבתים, וכועסים על שנים ללא אופק, לא מעט גם באשמת ההנהגה שלהם. הכעסים והתסכולים נותנים את אותותיהם בשטח בקרב אותם צעירים שמתפתים לשטיפת המוח ההרסנית. רוב האוכלוסייה הפלשתינית אינו עוסק בטרור, אבל בים של מתח שנמצא בינינו לבינם, בתמיכה איראנית מאסיבית, מספיקים שטופי מוח בודדים על מנת ליצור פחד ואי־ודאות בכבישי יהודה ושומרון.

לא מגיע למתיישבי יהודה ושומרון לנסוע בפחד לביתם מחשש מאותו מחבל שירסס אותם בקליעים. לא מגיע לתושבי הכפרים הערביים לחיות בפחד מנחת זרועם של נערי הגבעות. לא מגיעה לכולנואמירה מזוהמת של השר לביטחון לאומי, שזכות התנועה של המתיישבים גוברת על זו של הפלשתינים. גם ניסיון ההלבנה של לשכת ראש הממשלה, שבן גביר התכוון בדבריו לאמצעי הביטחון המיוחדים שהוטמעו באותם מקומות כדי למנוע מעשי רצח נוספים, לא משנים את הטון הגזעני.

האם יש פתרון? בשביל זה צריך הנהגה אמיצה בשני הצדדים, מצרך במחסור בשנים האחרונות. עד אז, אסור לייפות את המציאות וצריך להתפלל לימים טובים יותר בפתחה של שנה חדשה.