"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איפה הכסף הסיעודי

הביטוח הלאומי פרסם מכרז חדש מכרז למתן שירותי סיעוד • הלובי של חברות הסיעוד כה חזק, עד שבחוק עוגנה ברירת מחדל, והיא העברת הכסף לידיהם ולא אל המטופל • עכשיו יש מי שרוצה להחזיר את הכסף לקופה הציבורית

,עודכן
0השמעה
טיפול סיעודי (אילוסרטציה), צילום: GettyImages

לפני 15 שנים פורסם אחד המכרזים הרווחיים ביותר במדינת ישראל: מכרז למתן שירותי סיעוד, ובו הפריטהמוסד לביטוח לאומיאת אחריותו לדאוג לשירותי הסיעוד של אזרחי ישראל לחברות הסיעוד. החברות והעמותות שזכו במכרז מעניקות בעשור וחצי האחרונים שירותי סיעוד, בין היתר, באמצעות עובדים ישראלים הנשלחים למטופלים סיעודיים לכמה שעות ביום.

פרט לאלה, הן מעסיקותעובדים זרים. כלומר, מקבלות מהמוסד לביטוח לאומי כסף עבור העובדים, מוציאות תלוש עבור חלקן ומעבירות את הכסף לעובד, בלי לשכוח לגזור ממנו בדרך נתח לעצמן.

זאת אינה גזירה משמיים. מטופל סיעודי הרוצה בכך, רשאי לבקש להעסיק את העובד בעצמו וללא התערבות של חברת סיעוד.

אם יבחר לעשות זאת, ייוותרו בכיסו בכל חודש כ־500 שקלים יותר, סך של כ־6,000 שקלים בשנה, כך בהתאם למחקר שביצעה חברת דלויט עבור המשרד לשוויון חברתי באמצע שנת 2021.

אך הלובי של חברות הסיעוד כה חזק, עד שבחוק המוסד לביטוח לאומי עוגנה ברירת מחדל, והיא העברת הכסף לידי חברות הסיעוד, ולא לידיו של המטופל.

במשך השנים נוצרו מגוון תופעות מוזרות בצורת ההעסקה הזאת: תלושי השכר של העובדים הזרים החלו לכלול רכיבי שעות נוספות, אש"ל, הוצאות נסיעה ובונוס קבוע. חלק מחברות הסיעוד החלו לבצע השמות, כשהן מחזיקות מלאי עובדים משל עצמן, בניגוד גמור להוראות החוק.

לבסוף הגיעו גם איומים בהוצאת עובד מבית מטופל, אם החליט המטופל להיפרד מחברת הסיעוד ולעבור להעסקה ישירה.

אך לכל חגיגה צריך להיות סוף, והמוסד לביטוח לאומי פרסם מכרז חדש. החברות המתמודדות הגישו לא פחות מ־5,000 שאלות הבהרה, ונוצר עיכוב. בחודש החולף יזםח"כ אליהו רביבו, יו"ר ועדת עובדים זרים של הכנסת, שתי ישיבות ודרש לקבל מחברות הסיעוד תשובות:

מדוע מעביר המוסד לביטוח לאומי סך מוערך של כ־152 מיליון שקלים בשנה לחברות הסיעוד עבור נסיעות של עובדים זרים, בעוד אלה מתגוררים בבית מעסיקיהם, ולא צריכים לנסוע אליו?

מה קורה עם 16 מיליון השקלים שמועברים עבור דמי מחלה של עובדים זרים, ככל שאלה אינם מנצלים את ימי המחלה?

מה הסיבה שחברות הסיעוד מקבלות עבור עובדים זרים דמי ביטוח לאומי כשל עובדים ישראלים, ולאן נעלמו 62 מיליון השקלים שניתנו להן עבור הוצאה שמעולם לא הוציאו?

בעיקר ביקש ח"כ רביבו להבין איך יכול להיות שמדינת ישראל משקיעה מאות מליוני שקלים בהכשרות, ובכל זאת רבים מהעובדים כלל לא נחשפו לאפשרות לקבל הכשרה כזאת.

איך ייתכן שכסף שמוזרם כדי לשפר את המיומנות, המקצועיות והבטיחות בטיפול, אינו מגיע בסופו של דבר כשיפור הטיפול שניתן למטופלים הסיעודיים וכהכשרה לעובדים הזרים.

שריף חדש בא העירה, והוא נחוש להשיב את הכסף לקופה הציבורית. מי שטובת המטופלים, הקשישים והנכים לנגד עיניו, לא ישקוט עד שהתהליך יושלם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דפנה שגל פודור

עו"ד דפנה שגל פודור היא מומחית לתחום הסדרת מעמד עובדים זרים

כדאילהכיר