בפעם החמישית - בג"ץ פוסל חוק של הכנסת בנוגע למדיניות ההגירה של ישראל ושנועד להיאבק בשוהים זרים בלתי הבלתי חוקיים לישראל.
היום (רביעי) פסל בג"ץ את חוק הפקדון שלפיו, על מעסיק של מסתנן בלתי חוקי להעביר את ההפרשים הסוציאליים לפיקדון בנקאי ואלה יועברו לעובד רק בעת עזיבתו את ישראל. השופטים קבעו כי מנגנון הניכוי פוגע בזכות לקניין באופן בלתי מידתי, ומשכך הוא אינו חוקתי.
קטטה בין מסתננים אריתריאים בתל אביב
השופטים אשר פסלו את החוק הם הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון ועפר גרוסקופף. בית המשפט קבע כי על הכנסת והשרים הרלוונטיים לגבש הסדר חלופי בתוך שישה חודשים וככל שלא יגובש הסדר חלופי כאמור, יבוטל הסדר הניכוי.
"מנגנון לשלילת זכויות סוציאליות שהינו יוצא דופן גם בדין הישראלי"
נקבע כי תכלית מנגנון הניכוי הינה הגברת התמריץ של העובד הזר לצאת מישראל בתום תקופת שהייתו החוקית בישראל, וככזו היא תכלית ראויה. עם זאת, צוין כי הצדדים לא הציגו ולו דוגמה אחת למדינה שבה מהגרי עבודה עשויים לאבד את כספי הפנסיה שלהם אם יצאו מהמדינה באיחור, וכי מדובר במנגנון לשלילת זכויות סוציאליות שהינו יוצא דופן גם בדין הישראלי.
בעמדת מיעוט מנוגדת החזיק השופט נועם סולברג - ששמו עלה לאחרונה כמי שבקואליציה מסתמכים על דבריו בכדי להצדיק את צמצום עילת הסבירות - כי בנסיבות העניין "הזכות לקניין אינה נפגעת, וזאת בשים לב להסכמתו של האדם הזר להחיל על עצמו את תנאי העבודה שסוכמו עמו מראש; לעובדה כי לאותה הסכמה נוספה פעולה אקטיבית מצדו (הימנעות מלעזוב את הארץ), שיש בה משום פגיעה בכלל אזרחי ישראל; וכן בשים לב לכך שפעולה זו מהווה עבירה על חוק הכניסה לישראל".
סולברג פנה אל יתר השופטים בביקורת: "פרשנות מרחיבה שכזו גורעת מזכויות היסוד החוקתיות של אזרחי המדינה, אשר מדיניות ההגירה נועדה בראש ובראשונה להגן עליהם".
השופט נעם סולברג. בדעת מיעוט
עוד הוסיף סולברג, כי "אף אם היה מניח שהסדר הניכוי אכן פוגע בזכות הקניין של העותרים, לגישתו הסדר זה עדיין צולח את מבחני המידתיות. זאת, בין היתר, משום שאין די בהטלת ספק או בהעלאת סימני שאלה ביחס למידת התועלת הצומחת מן ההסדר כדי להביא לביטולו". כל עוד לא הציגו העותרים נתונים ברורים המלמדים על כך שההסדר אינו מקיים יחס ראוי בין התועלת ובין הפגיעה, לא סתרו את חזקת החוקתיות של הסדר הניכוי, והוא עומד בתוקפו.
השר לוין: פסק דין שמעודד הגירה בלתי חוקית לישראל
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, התייחס גם הוא לפסיקה. לדבריו, "אם למישהו היה ספק מדוע דרושה רפורמה עמוקה במערכת המשפט, הוא קיבל היום שוב את התשובה בפסק דין נוסף שמעודד הגירה בלתי חוקית לישראל תוך פגיעה בהרכב הדמוגרפי ובזהות היהודית של המדינה.
"פסק הדין נותן אור ירוק לעשרות אלפי עובדים זרים להפר את תנאי הרישיון שלהם ולהישאר בארץ באין מפריע בניגוד לחוק. פסק הדין משקף סולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני, לפיו עובדים זרים הנשארים בארץ בניגוד להתחייבותם ובניגוד לחוק עדיפים על פני שמירת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ושמירת אופייה ככזאת".
מפורום "קהלת" נמסר: "בג"ץ שב ומבטל היום חוק נוסף העוסק במדיניות ההגירה לישראל. בית המשפט איננו נושא באחריות ובסמכות לנהל את מדיניות ההגירה לישראל, אך מבטל חקיקה ראשית של הכנסת, תוך השפעה דרמטית על אופיה העתידי של ישראל כמדינת לאום יהודית. כפי שכתב השופט סולברג בדעת מיעוט, אין בעניין זה אפילו פגיעה בזכויות אדם. עובד זר שעוזב בזמן על פי חוק לא יפגע כלכלית, אך כעת יש לו תמריץ להישאר עוד: עבריין שיישאר בארץ יצא נשכר והכנסת תאבד עוד כלי נגד הגירה לא חוקית. פסקהדין מחליש את שלטון החוק על גבולות ישראל, איננו מקדם את זכויות האדם בישראל, ומתערב ללא הצדקה בתחומה של הרשות המחוקקת".
עו"ד יונתן יעקובוביץ מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית תקף את פסילת סעיף הפיקדון על עובדים זרים: "בג"ץ קבע כי מדינת ישראל איננה יכולה אפילו לקנוס עובדים זרים שמפרים את החוק בצורה גסה ומסרבים לצאת בתום אשרתם, כאשר אותם עובדים היו מודעים לתנאי הזה מראש כאשר הגיעו לעבוד בישראל ואף מרוויחים מלכתחילה מאות אחוזים יותר משכרם במדינת המוצא.
"פסק הדין מצטרף לשרשרת בלתי נגמרת של פסקי דין של בג"ץ ששללו מהמדינה כלים לאכוף את מדיניות ההגירה שלה, ומשמעותו דה פקטו כי בית המשפט סבור כי אין כלי אכיפה אפקטיבי, מתון ומידתי ככל שיהיה, שמותר להשתמש בו כדי להגן על מדיניות זו ועל גבולות מדינת ישראל".
השתתף בהכנת הידיעה: אריאל כהנא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו