"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היכונו לגשר בין החופש לשביתה

השביתה המסורתית ב־1 בספטמבר תבוטל בגנים וביסודי, אך יו"ר ארגון המורים רן ארז צועק בגרון ניחר שבלי העלאה למורי העל יסודי, תהיה שביתה ממושכת • השר קיש, זהו האירוע החשוב ביותר

,עודכן
0השמעה
שר החינוך יואב קיש (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

בקול ענות חלושה יצאו בסוף השבוע האחרון כחצי מיליון תלמידים לחופש. הקייטנות המסובסדות של משרד החינוך, או בשמן הרשמי "בית הספר של החופש הגדול", הסתיימו בהצלחה זו השנה העשירית.

כבכל שנה, גם השנה הצביעה האוכלוסייה השקופה ביותר בישראל - הורים צעירים לילדים קטנים - ברגליים: רובם המוחלט של התלמידים, כ־80% נרשמו לקייטנות.

גם בשנים עברו היתה הרשמה של כ־75% מהתלמידים, ובתקופת הקורונה הקשוחה ומלאת החששות נרשמו יותר ממחצית מהתלמידים - 60%.

שישה שבועות של חופשה לפנינו, לא כולל חופשת החגים. ההורים לילדי הגן והיסודי יודעים לפחות שבזכות ההסכם של ליברמן ויפה בן דויד, השביתה המסורתית של 1 בספטמבר תבוטל השנה. אך לא אלמן ישראל: יו"ר ארגון המורים רן ארז צועק בגרון ניחר כבר שבועות שבלי העלאה בשכר המורים בחינוך העל יסודי, כדאי להיערך לשביתה ארוכה. לא חששנו ככה משביתה מאז... השנה שעברה, עם אותם איומים בדיוק.

האינפלציה הגואה הפכה את החופש הגדול היקר ממילא ליקר עוד יותר, בזמן שההורים סוחטים את ימי החופשה עד תום, מזגזגים בטירוף בין העבודה לילדים ומביאים פתרונות בייביסיטר מן הגורן ומן היקב כשבאמת כבר אין ברירה. המדינה, שהתעקשה להיות הבעלים של מערכת החינוך, כופה על ההורים (ובעיקר, כתמיד, על האימהות) לשלם על אוזלת ידה בפגיעה בקריירה ובכיס. גם אם שנת הלימודים תיפתח כסדרה, מערכת החינוך תגיע אליה עם הלשון בחוץ, כשהיא מדממת כוח אדם.

אך הממשלה, התקשורת והציבור עסוקים כמעט כולם בדברים אחרים. מהם חינוך איכותי ופריון עבודה לעומת קץ הדמוקרטיה? המחאות המשבשות השונות מוודאות שגם בימי הקיץ לא נהיה, חלילה, מדינה מתפקדת. גופי התקשורת מתחרים ביניהם על ניפוח מספר המפגינים, על ראיונות עם אהוד אולמרט ושקמה ברסלר, ועל אייטמים שוליים ממשפט נתניהו. הממשלה עסוקה עד צוואר בשימור יציבותה ובהעברת הרפורמה. ייאמר לזכותו של שר החינוך קיש שבזמן שהוא לא מתראיין כטייס קרבי לשעבר, הוא עומד כחומה בצורה מול איומיו של רן ארז, והכריז כבר בפברואר על תוכניתו להרחיב את "בית הספר של החופש הגדול".

ואפרופו קיש. הורים לילדי חינוך מיוחד מוחים על כך שיום הלימודים של החינוך המיוחד יקוצר מהשעה 16:45 ל־16:00. עיני לא צרה בהם. אי אפשר להשוות בין המאמץ הכרוך בגידול ילד "רגיל", ובסיוע שההורים זקוקים לו, לעומת גידול ילד מיוחד. לרוב הורי החינוך המיוחד יש גם ילד אחד לפחות בחינוך הרגיל, כך שכולנו באותה סירה. ובאותה נשימה, בזמן שהמערכת כולה משוועת לחמצן ולתקציבים, טוב לזכור שילדי החינוך הרגיל מסיימים את יום הלימודים בסביבות השעה 13:30. מספר התלמידים בחינוך המיוחד פחות או יותר הוכפל מאז 2005, שעה שהתקציב שילש את עצמו. הקיצוצים הכבדים עדיין נעשים במוסדות החינוך ה"רגילים" ופוגעים בכל ילדי ישראל.

אבל אנחנו לא צריכים לספק לממשלה שלנו תירוצים, אנחנו צריכים לדרוש ממנה תוצאות. כמעט בכל קיץ יש אירוע גדול ומקיף שדורש תשומת לב ממשלתית. הרפורמה המשפטית, מחאת הדגלים השחורים, הקורונה, מצב ביטחוני, מבצע צבאי. זהו תמיד האירוע "החשוב ביותר" על הפרק שאי אפשר להזניח, ואנחנו מביטים בסלחנות בנבחרי הציבור, שלא מספיקים לקדם מדיניות מיטיבה במשרדים שלהם. מספיק עם זה. השרים צריכים להבין שעתידם הפוליטי תלוי ביכולת להביא שינוי לטובה בתחום שהם מופקדים עליו.

השר קיש צריך לדעת שמעמדו הציבורי ייגזר מכך שמערכת החינוך תהיה בסיום כהונתו יעילה יותר ומתאימה יותר להתנהלות המשק. הסידור הזה, שלפיו נבחרי הציבור נשלחים על ידי הציבור כדי לשפר את חייהם של כלל אזרחי המדינה? חשוב יותר לדמוקרטיה אפילו מעילת הסבירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר