"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הזיכרון המתמיד הוא סוד גאולתנו

זיכרונה של ציון הנחרבת והשאיפה המתמדת לשוב אליה הולידו בסופו של תהליך היסטורי את הציונות • "נשוב להיטיב" - בראש ובראשונה נשוב לציון, ולאחר מכן, בבית, נתווכח על התהליך הרוחני

,עודכן
0השמעה
חורבן וביזת הבית השני, איור של פרנצ'סקו אייץ, 1867, צילום: מתוך ויקיפדיה

1. הנה דיווחו של הנביא ירמיהו (ל"ט, א'-ב') על מה שאירע בתמוז של שנת החורבן הראשון (586 לפנה"ס): "בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי (טבת) בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל חֵילוֹ אֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ: בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה (11) שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי (תמוז) בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר". הבקעת העיר מתוארכת לט' בתמוז. אז כיצד י"ז? ייתכן שהבקעת העיר בחורבן השני (70 לספירה) אירעה בי"ז. אבל העיקרון ברור: החומה הובקעה, והחלה הספירה לאחור עד לחורבן.

נדלג לסוף המאה ה־2 לספירה, אחרימרד בר־כוכבא, למשנה (תענית, ה): "חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמישה בתשעה באב. בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר ונחרשה העיר (ירושלים)". אפשר לראות שרוב האירועים בתמוז נוגעים יותר למישור הדתי, ושאלו של אב למישור הלאומי - שני הצדדים של זהותנו כעם.

2. נתקדם למאה ה־12, לספרו של הרמב"ם "היד החזקה" (תעניות, ה): "יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר (ויקרא כ"ו) 'והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם'...".

הנה הצופן ששמר אותנו אלפי שנים מחוץ לבית: "שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב". הזיכרון המתמיד הוא סוד גאולתנו. זיכרונה של ציון הנחרבת והשאיפה המתמדת לשוב אליה הולידו בסופו של תהליך היסטורי את הציונות. "נשוב להיטיב" - בראש ובראשונה נשוב לציון, ולאחר מכן, בבית, נתווכח על התהליך הרוחני.

3. אך לא די לשוב הביתה. צריך לחזק את המשפחה. ההיסטוריה מלמדת שהחומה נבקעה קודם בתוך החברה היהודית, במחלוקות שהבעירו את היחסים בין הקבוצות הפוליטיות והדתיות. "מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה', שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית". כך רבי נפתלי צבי יהודה ברלין במאה ה־19, על תקופת הבית השני. כמה אקטואלי.

4. התוצאה היתה חמורה: אובדן עצמאותנו וגלות בת יותר מ־1,800 שנה. כשהייתי ברומא, לנוכח שרידי האימפריה שהחריבה אותה ולאחר מכן שקעה ונעלמה בנבכי ההיסטוריה, הסתובבתי בתחושה מיוחדת, שהשיח הישראלי הלוהט משכיח מאיתנו לעיתים: למרות הוויכוחים הלוהטים וההצהרות חסרות האחריות של מעטים בתוכנו, בבסיס הקיום שלנו נמצאות ברית גורל וברית ייעוד עמוקות, שהן חזקות מכל הזעזועים. אל מול החומה שהובקעה אז בנינו במשך הגלות הארוכה חומה חדשה, כלקח מאירועי החורבן.

חשוב לזכור זאת ביום הזה ולהתמלא בתקווה. אנחנו נמצאים בתהליך היסטורי ארוך של התגבשות לאומית ורוחנית, כמו חבלי לידה. סבלנות דרושה לנו, ואמונה בנצח ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דרור אידר

בעל טור במגזין

כדאילהכיר