תנו לצה"ל להוביל

כמויות גדולות של נשק ותחמושת נמצאות בידיים לא אחראיות: כתוצאה מהברחות מירדן ומגניבת נשק מצה"ל - ובעיקר בעקבותהסכמי אוסלו, שבהם הצפנו את יהודה ושומרון בנשק - הרחוב הערבי בנגב, בגליל וביו"ש הפך אלים ומסוכן.

היציאה החד־צדדית של צה"ל ופינוי צפון השומרון השאירו חלל שאליו חדרו ארגוני הטרור הקיצוניים, והרשות הפלשתינית לא רוצה או מצליחה להשתלט על השטח.

בהיותי סגן מפקד אוגדה בתקופה של לפני ואחריחומת מגן, ובגל הפיגועים שפקד את ישראל בשנים 2002-2000, הגענו להבנה שהיקף הטרור מחייב פעולה צבאית רחבה.

השב"כ עושה את עבודתו החשובה בין המלחמות, אך יש רגע שבו על המנהיגים להחליט לשנות כיוון ולתת לצה"ל את ההובלה במלחמה בטרור, כמובן בשיתוף השב"כ. השב"כ עוסק במודיעין מדויק על מחבל או על חוליה, או אולי אפילו על ארגון. אך האיום שצה"ל עומד בפניו בג'נין ובמקומות נוספים מחייב מודיעין צבאי ועוצמה צבאית רחבת היקף ולאורך זמן. כמות המטענים והנשק שבשטח מחייבת פעולה אגרסיבית רחבה, ולא רק ניתוח כירורגי ממוקד.

בכל מעצר של מבוקשים בשטחים אלו נפתחת לעיתים אש "נקל", זריקות אבנים, בקבוקי תבערה, ולאחרונה גם מטעני חבלה רבי־עוצמה. אין מדובר בהפרות סדר, אלא בניסיון למנוע מעצר מבוקשים. לכן, בדומה למבצע חומת מגן, עלינו לטהר את השטח מכל סוגי האיומים ולאסוף את כל הנשקים. במקומות שבהם האוכלוסייה המקומית מסייעת לטרור בפועל - עלינו לבצע הרתעה יותר חמורה מאשר פגיעה במקום העבודה, או כל ענישה מצומצמת שכזו. עלינו לייצר משוואה שלפיה סביבה התומכת בטרור - אין לה זכות קיום.

במקביל, כמו שפעלנו אחרי חומת מגן, עלינו לדאוג למרקם חיים פלשתיני באוכלוסייה שלא מעורבת או מעודדת טרור בפועל. ואכן, רוב תושבי יו"ש שייכים לקבוצה זו.

ערב מלחמת ששת הימים נהרגו שלושה צנחנים ממוקש ב"דרך הפטרולים" שבמדבר יהודה. צה"ל יצא למבצע סמוי שבסופו פוצץ עשרות בתים בכפר. פעולה זו יצרה הרתעה משמעותית ורתיעה של פלשתינים לשתף פעולה עם הטרור.

מערכת המשפט בישראל גם היא לא מסייעת לצה"ל בפעולתו - החל מעיכוב ניסיונו של רה"מ רבין ז"ל לגרש 415 מחבלים ללבנון, וכלה באיסור "נוהל שכן", ובעוד כל מיני החלטות של בית המשפט שמחלישות את היכולת של צה"ל להגיע להכרעת הטרור ולהרתעתו.

התפרעות של נוער יהודישכוללת זריקות אבנים על פלשתינים, שריפת כרמים ופגיעה בעוברי אורח, היא מזיקה ולא מוסרית: מזיקה - שכן היא מרחיבה את מעגל השנאה של אנשים שלא מעורבים בטרור, והיא מחייבת את צה"ל להשקיע כוחות לשמירת הסדר כדי לבטא את המשילות שלנו בשטח; ולא מוסרית - שכן אנחנו מצווים בתורתנו: "איש בחטאו יומת" (דברים כד, טז). במלחמה לעיתים נפגעים חפים מפשע ללא כוונה, אך המשימה הזו מוטלת על צה"ל - "צבא העם" - לפעול בצורה רחבה ומקיפה, אך לא על אף אחד מאיתנו כפרט.

בספר בראשית אמר יעקב לשמעון וללוי בשכם: "ועכרתם אותי להבאישני". אף שהכתוב מחזק את פועלם בכך ש"ויהי חיתת אלוקים על כל הערים אשר סביבותיהם", לעיתים יש צורך בענישה קולקטיבית כדי לבצעה, כמו ששמעון ולוי פעלו בשכם, ויש מקום לשיקול מדיני של "להבאישני", אך את הפעולה צריך לבצע הצבא - צבא העם. ברגעים הראשונים שלאחר פיגוע רצחני הדם רותח, ותפקיד המנהיגים הוא להרגיע את הכעס ואת הרצון לנקום, ולנתב את הנוער להמשך הנטיעות בהר. ראוי שמקבלי ההחלטות יחזקו את הצבא ויאפשרו לו לפעול ברוח הכתוב כאן.