"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עורך דין ימני? רוץ להצביע!

בשמאל מבקשים לשמר את המחאה על אף בחירתה של ח"כ אלהרר לוועדה, כדי להגיע לבחירות ללשכה תחת ארטילריית המאבק ולגרום לעורכי דין מהשמאל לנהור לקלפיות

,עודכן
0השמעה
הוועדה לבחירת שופטים (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

מחר ייקבע אופייה האמיתי של הוועדה לבחירת שופטים. בעוד האופוזיציה והקואליציה מתכתשות סביבשאלת מינויה של קארין אלהרר, עורכי הדין ייצאו להצביע ויקבעו מי יהיו שני נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים.

הבחירות ללשכת עורכי הדין הצטיינו בעבר באדישות רבתי של עורכי הדין. שיעור ההצבעה של עורכי הדין הסתובב בפעמים הקודמות סביב ה־20-30 אחוז. הבחירות נתפסו כבחירת ועד העובדים שאמור לדאוג לרווחתם. עורכי הדין ראו בזה מטרד בשגרת יומם.

אלא שהבחירות האחרונות שנערכו ב־2019 הוכיחו לנו שהמשמעות מרחיקת לכת. מה שקרה במדינת ישראל בחודשים האחרונים לימד שכוחה של הלשכה בקביעת סדר היום המשפטי של מדינת ישראל ובשאלת אופייה היהודי וזהותה הלאומית הוא קריטי. מכל סעיפי הרפורמה המשפטית, שאלת הוועדה לבחירת שופטים היא העילה האמיתית למחאה והיא שתכריע אם בית המשפט העליון ימשיך למנות אליו שופטים בעלי עמדות זהות, או שיפתח את שעריו גם בפני אחרים שאינם אקטיביסטים כמוהו ושמרנים יותר ממנו. זו תמצית הרפורמה וזה היעד המרכזי של מציעיה.

לשכת עורכי הדין ממנה לוועדה שני נציגים מתוך תשעת חברי הוועדה. עד היום, נציגי הלשכה יישרו קו כמעט באופן קבוע עם עמדת שלושת שופטי העליון. הם נספרו באופן אוטומטי כחלק מגוש שופטי העליון, שהיה תמיד אקטיביסטי וליברלי יותר.

זה מה שגרם למפלגות הדתיות והלאומיות לדרוש את הרפורמה. לא ייתכן, הן טענו, שבבחירות לכנסת נקבל 64 מנדטים, אבל בית המשפט העליון, בעיקר בשבתו כבג"ץ, יפסוק בסוגיות של אמונות ודעות על פי השקפת עולמם של חבריו, ואילו המחנה הלאומי, המסורתי והדתי ימצא מולו את מפלגות המרכז והשמאל, שהפסידו בפועל בבחירות, מנהלות את המדינה באמצעות השופטים. זו ליבת הרפורמה וזו העילה להפגנות של מתנגדי הרפורמה.

הבחירות הקרובות ללשכת עורכי הדין מתנהלות בצל אירועים אלה. בשמאל מבקשים לשמר את המחאה וההפגנות על אף בחירתה של ח"כ אלהרר לוועדה. זה נובע מהסיבה הפשוטה שהם רוצים להגיע ליום שלישי הקרוב, לבחירות ללשכת עורכי הדין, תחת ארטילריית המאבק, ולגרום לעורכי דין מהשמאל לנהור לקלפיות.

רק בימין - אדישות. הרשימות הלאומיות ללשכה מבקשות לקבל את תמיכת עורכי הדין כדי לאותת שמערכת המשפט אינה גוש אידיאולוגי אחד, שמיישר קו עם התפיסות האקטיביסטיות והליברליות - ובחלק מהמקרים גם האנטי־לאומיות. למרות המשמעות הדרמטית של הבחירות, חברי הכנסת של המחנה הלאומי בוהים בהן כאילו זה אינו נוגע להם.

ועוד נקודה חשובה: כולם דנים בשאלה מי יהיה יו"ר הלשכה. שאלה חשובה מאוד. הטעות הבלתי מודעת היא שמי שקובעים את שני נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים הם חברי המועצה, ולכן אם ייבחר יו"ר לשכה מבלי שבמועצת הלשכה יהיה רוב למחנה הלאומי, לא השגנו דבר. נציגי הלשכה יהיו שייכים למחנה השמאל, עולם כמנהגו ינהג ושופטי העליון ייבחרו כאשתקד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ענת קאופמן

הכותבת היא חברת מועצת לשכת עורכי הדין ומתמודדת ברשימת "יוזמה – ציונות משפטית" למועצה הארצית

כדאילהכיר