"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שאו ציונה נס, ואיזה דגל?

גם אם הנפת דגל פלשתין תיאסר, התאים הערביים ימשיכו להניפו • ראשי האוניברסיטאות - שחלקם כבר הביעו התנגדות להצעת החוק - לא יאכפו זאת ולא יסתכנו בחרם אקדמי עולמי

,עודכן
0השמעה
סטודנטים ערבים מניפים דגלי פלשתין באוניברסיטת תל אביב (ארכיון), צילום: דודו גרינשפן

הצעת חוק פופוליסטית, משונה ומוזרה הוגשה השבוע לממשלה, ונראה שתכליתה היא קבלת תשומת לב.

מדובר בהצעההאוסרת הנפה של דגל פלשתין, דגל הרשות הפלשתינית, בין כותלי המוסדות האקדמיים בישראל. מדובר בפועל בעיקר באוניברסיטאות ובמוסדות האקדמיים הציבוריים, כי במוסדות פרטיים ההנפה לא מתקיימת ממילא.

המטרה ברורה וידועה: לסלק את הסטודנטים הערבים, ומעט מהסטודנטים היהודים, הפעילים פוליטית בקמפוסים של אוניברסיטאות חיפה, תל אביב, העברית ובן־גוריון.

הצעת חוק זו לא רק שאינה חוקתית, היא גם לא ניתנת ליישום, וספק גדול אם יחוקק חוק כזה ואם בית המשפט יאפשר ליישמו. גם אם חברי הקואליציה, חברי ממשלת הימין מלא־מלא, מסכימים להצעת חוק זו וחפצים לחוקק חוק זה, כדאי להבין מה ההשלכות הבינלאומיות שלו.

לשם כך יש לחזור 30 שנה לאחור ולבטל את הסכמי אוסלו, שכן החוק יסתור אותם מהיסוד. בסיסם של הסכמי אוסלו הוא הכרתה של ישראל באש"ף - הארגון לשחרור פלשתין. מרגע שחתמה ישראל על הסכמי אוסלו, שאותם לא ביטלה מעולם, היא למעשה הכירה בארגון כנציג לגיטימי של העם הפלשתיני ובכל סמליו, בין השאר בדגל. אם תחוקק ישראל את איסור הנפתו - היא תבטל באופן טבעי את ההכרה, ולמעשה תחזור לימים שבהם ראתה באש"ף ארגון עוין.

אז יצטרכו רבים ממנהיגי ישראל, ראשי ממשלה ושרים, להסביר מדוע פגשו נציגים של הרשות הפלשתינית ומדוע הסכימו להניף את הדגל במשרד ראש הממשלה, בקריה בתל אביב ובמוסדות רשמיים נוספים. חלקם גם לחצו יד למייסד הארגון, יאסר ערפאת המנוח.

לאחר מכן תצטרך ישראל הרשמית להכריז על ביטול הרשות הפלשתינית, שהיא גוף פוליטי שקיבל אוטונומיה בהמשכים מסוף שנות ה־70 ועד אמצע שנות ה־90. הרשות הפלשתינית היא תולדה של תהליך מדיני שבו השתתפו כמה מדינות, ושהביא להכרה הדדית בין ישראל לאש"ף. יהיה על ישראל לבטל את הסכמי התיאום הביטחוני, שמי שמכיר יודע מה גודל תרומתם לביטחון ישראל.

רק לאחר סיום תהליך זה יהיה אפשר לפנות לכנסת ולאסור בחוק את הנפת דגל פלשתין, כסמל של מדינה או ארגון עוין. ברור כי הצעת החוק נועדה בעיקר לקבל כמה כותרות והיא לא תקודם, בעיקר מטעמים משפטיים, חוקתיים ומדיניים. קשה להאמין שהייעוץ המשפטי של ממשלת ישראל, שמתנגד להצעת חוק זו, מתנגד מטעמים אידיאולוגיים.

בכל מקרה, התאים המפלגתיים הערביים באוניברסיטאות בישראל ימשיכו להניף את הדגל גם אם חוק כזה יחוקק, כיוון שראשי האוניברסיטאות - שחלקם כבר הביעו התנגדות להצעת חוק זו - לא ימהרו לאכוף זאת ולא יסלקו סטודנטים שיניפו את הדגל. בין השאר כי אם יעשו כן, הם יסתכנו בחרם אקדמי עולמי. נוסף על כך, המהלך יצייר את ישראל כמדינה אנטי־דמוקרטית.

מי שחפץ למנוע מהערבים להניף את דגל פלשתין, שיכין קודם שיעורי בית, ולא ימהר להגיש הצעות חוק שייקברו בממשלה שבה הוא שותף דומיננטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר