"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק הפרוטקשן: זה פלצבו

בן גביר מנסה לפתור את בעית נטילת דמי החסות באמצעי הלא נכון, מטעמים תדמיתיים ומתעלם מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה • מדובר בראש ובראשונה בבעיה של היעדר שיטור ואכיפה

,עודכן
0השמעה
היועצת המשפטית לממשלה והשר בן גביר, צילום: יהונתן שאול וגדעון מרקוביץ

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה ולוועדה לביטחון לאומי החלה להכין לקריאה ראשונה אתההצעה לתיקון חוק העונשין הידוע בכינוי "חוק הפרוטקשן", שמוביל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר באמצעות ח"כ יצחק קרויזר מסיעתו.

לדברי יוזמי החוק, ההצעה תפתור את בעיית חוסר ההגדרה הקיים כיום בחוק העונשין: קיים קושי להוכיח את מעשה העבירה, ובעיקר קיים קושי בהוכחת הקשר הסיבתי בין מעשה הסחיטה (הדרישה להעברת הכספים מבעל העסק לעבריין) לבין האיומים המרומזים שנמסרים על ידי העבריין כלפי בעל העסק.

בהצעה החדשה נקבע כי אדם המקבל כספים באופן קבוע מבעל עסק ללא מתן שירות בתמורה לבעל העסק וללא הסבר על אודות מהות הכספים, ייחשב כמי שמאיים על אותו בעל עסק. כמו כן, מוצע לקבוע כי האיום לא חייב להיות מפורש וישיר כדי להיחשב כאיום.

נוסף על כך, הצעת החוק אמורה להכביד את העונשים המוטלים על מי שמורשע בפרוטקשן, וגם לקבוע שהמעשה מהווה עוולה אזרחית.

בן גביר וקרויזר מבקשים לגזור קופון תקשורתי על מלחמה בפרוטקשן, אלא שבדרך הם מתעלמים מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה ומהמצב בשטח.

כפי שציינו נציגי היועץ המשפט לממשלה בדיונים, גם אם תתקבל הצעת החוק, העבריינים יצליחו להמשיך ליטול דמי חסות מעסקים, או בלשונם המכובסת של המשפטנים: "בדיונים שהתקיימו בנושא זה בפורומים שונים... עלה כי הפתרון הראוי והיעיל ביותר לצמצום התופעה אינו נעוץ בהתמקדות בהחמרת ענישה, אלא בחיזוק ובמיצוי של הכלים האכיפתיים הנתונים".

במילים אחרות - בן גביר וקרויזר מנסים לפתור את הבעיה באמצעי הלא נכון, מטעמים תדמיתיים.

ללא אכיפה בשטח המצב לא ישתנה. ללא פטרולים ותצפיות לא יהיה ניתן לתפוס את העבריינים. הפתרון המתבקש הוא להרחיב משמעותית את האכיפה ולהגביר את אמצעי השיטור בשטחים המועדים לפורענות.

אם בן גביר וקרויזר רוצים להיכנס לעובי הקורה, מן הראוי היה כי אף יפעלו להקמת יחידה מיוחדת שתילחם בתופעת הפרוטקשן, דוגמת היחידות המיוחדות במשטרה המתמחות בסוג אחד של פשעים (מבריחי סמים, גניבת רכבים).

יחידה זו תהיה אמונה בעיקר על פטרולים ותצפיות באזורים המועדים לפורענות ועל תפיסת עבריינים בזמן אמת.

יחידה כזו תוכל לערוך מבצעים יזומים באזורים המועדים לפורענות. בעבר היו התבטאויות בעניין הקמת יחידה כזו, אך זו לא הוקמה.

הצעת החוק שנידונה בכנסת לא תביא לפתרון ממשי, שכן היא מנסה לעקוף את הצורך של המדינה לפעול לפתרון המצריך השקעת כספים והתמודדות אמיתית עם הבעיה.

בעיית נטילת דמי החסות היא בראש ובראשונה בעיה של היעדר שיטור ואכיפה.

ככל שתוגבר האכיפה, כך נטילת דמי החסות תצטמצם מאליה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שלי לוי ועומר בללי

הכותבים הם עורכי דין, מומחים למשפט פלילי

כדאילהכיר