"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
למרות התנגדות הייעוץ המשפטי - חוק הפרוטקשן עולה לקריאה טרומית
נציגי היועמ"שית התנגדו להחלת עונשי מינימום של שלוש שנים לעבירת הפרוטקשן • לפי הצעת החוק, תתוקן עבירת הסחיטה באיומים בחוק העונשין כך שגם איום לא מפורש, כפי שנוהגים לאיים עבריינים שמבקשים דמי פרוטקשן, ייחשב עבירה פלילית
הצתת מתבן בזדון, ארכיון| צילום: אייל מרגולין־ג'יני

למרות התנגדות הייעוץ המשפטי - חוק הפרוטקשן עולה לקריאה טרומית

נציגי היועמ"שית התנגדו להחלת עונשי מינימום של שלוש שנים לעבירת הפרוטקשן • לפי הצעת החוק, תתוקן עבירת הסחיטה באיומים בחוק העונשין כך שגם איום לא מפורש, כפי שנוהגים לאיים עבריינים שמבקשים דמי פרוטקשן, ייחשב עבירה פלילית

,עודכן
0השמעה

חוק הפרוטקשן שמוביל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ושהוגש על ידי חבר מפלגתו ח"כ יצחק קרויזר, צפוי לעלות היום (רביעי) להצבעה בקריאה טרומית, למרות התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה.

במהלך הדיון על החוק בוועדת שרים לחקיקה ביום ראשון השבוע, התנגדו נציגי היועמ"שית להחלת עונשי מינימום של שלוש שנים לעבירת הפרוטקשן, דהיינו דמי חסות, כפי שמציע החוק.

בן גביר,צילום: הרצי שפירא

"עונשי מינימום הם דבר שמגביל את שיקול הדעת של השופטים, ואין שום סיבה לתת עונשי מינימום גם על עבירות פרוטקשן", נאמר על ידיהם בדיון.

נוסף על כך, בחוות הדעת לחוק, אשר הוגשה מטעם היועץ המשפטי במשרד המשפטים, נכתב: "בדיונים שהתקיימו בנושא זה בפורומים שונים שבהם השתתפנו, עלה כי הפתרון הראוי והיעיל ביותר לצמצום התופעה אינו נעוץ בהתמקדות בהחמרת ענישה, אלא בחיזוק ובמיצוי של הכלים האכיפתיים הנתונים".

"חורג מעונשי מינימום"

הייעוץ המשפטי לממשלה ממשיך וכותב נגד קביעת עונשי המינימום בחוות הדעת: "על פי הצעת החוק, מוצע לקבוע עונש מזערי שהוא שליש מהעונש המרבי, תקופה החורגת אף מעונשי מינימום הספורים הקיימים בחקיקה היום". כאמור, למרות התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה - בן גביר והקואליציה צפויים להעלות היום את החוק לקריאה טרומית ולהמשיך לקדם אותו במושב הבא.

שריפת מתבן בגליל בעקבות פרוטקשן,צילום: אייל מרגולין גיני

לפי הצעת החוק, תתוקן עבירת הסחיטה באיומים בחוק העונשין כך שגם איום לא מפורש, כפי שנוהגים לאיים עבריינים שמבקשים דמי פרוטקשן, ייחשב עבירה פלילית.

כמו כן, החוק קובע כי כל מי שמקבל כספים מעסק מבלי שהוא נותן לו שירות הולם - יראו אותו כמי שגבה פרוטקשן מהעסק.

נוסף על כך, החוק קובע עונש מינימום לפרוטקשן של שלוש שנות מאסר ומגדיל את עונשי המקסימום הקבועים בחוק של סעיף סחיטה באיומים משבע שנות מאסר לשמונה שנות מאסר, ומתשע שנות מאסר לעשר שנות מאסר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו