"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מספרים מהנדסים תודעה
מספר המפגינים בעד ונגד הרפורמה המשפטית בערוצים השונים מגויס ללחימה על התודעה • אבל זה לא מסתיים כאן • אם בסקרים בערוצים מסוימים מספר המושבים החזוי של הקואליציה הנוכחית הוא 50, ובאחרים הממשלה מגרדת את ה־60 - מדובר בטורים פוליטיים, ולא במדגם
הפגנה בת"א | צילום: רויטרס

מספרים מהנדסים תודעה

מספר המפגינים בעד ונגד הרפורמה המשפטית בערוצים השונים מגויס ללחימה על התודעה • אבל זה לא מסתיים כאן • אם בסקרים בערוצים מסוימים מספר המושבים החזוי של הקואליציה הנוכחית הוא 50, ובאחרים הממשלה מגרדת את ה־60 - מדובר בטורים פוליטיים, ולא במדגם

איתמר פליישמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

האבחנה כי ישראל מצויה בעיצומה של תקופה מקוטבת במיוחד, גם בסטנדרטים המפולגים מלכתחילה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, היא בסיסית ביותר בימים אלו.

לכל אדם דעה, לכל מחנה הפגנה, לכל מגזר ולכל כלי תקשורת עלבונות משלו, ונחישות משלו להוכיח שדעתו היא הנכונה ושידו על העליונה. נוהל הפילוג הישראלי אינו חדש, כאמור, ומלווה את הציבור בגלים עוד מימי היישוב, טרם הקמת המדינה.

ובכל זאת, גם בתחום השבטיות והטינה הצליח הראש היהודי להמציא פטנט ולייצר משוואה חדשה: גם המספרים מגויסים ללחימה על התודעה ועל השליטה במדינה. שמורת הטבע האחרונה, המספרית, זו שקשה לכאורה להפוך לנשק מעצם היותה ניתנת למדידה, נופלת שדודה בשוחות הפילוג והסלידה.

הזירה הראשונה שבה ניתן להבחין בבירור כי בניגוד לעבר, גם נתונים אמפיריים הם פלסטלינה גמישה - היאהדיווחים על מספרי המפגינים השוטפים את הרחובותוחוסמים את הכבישים. הסילוף ושעבוד המספרים, אגב, מגיעים מכל הצדדים.

בערוץ מסוים ידווחו על מאות אלפי ישראלים נרגשים המתייצבים להביע תמיכה או מחאה, בזמן שהערוץ הנגדי, שבמקרה מתנגד לאותה הבעת התמיכה או המחאה, יסתפק ברבבות.

באתר אינטרנט אחד ימדדו את המטרים באזור ההפגנה כדי להוכיח באותות ומופתים כמה מפגינים נלהבים נדחסו בכיכר כזו או אחרת, ובאתר שחושב לגמרי אחרת ישלחו רחפנים שיוכיחו באמצעים טכנולוגיים שלמעשה מדובר בהתכנסות דלילה. הנתונים הם לא יותר מצידוק למה שחושב כל גולש, מגיש, צייצן ופרשן עוד בטרם יוצא מביתו המפגין הראשון.

אך בעוד בכל הקשור לניתוח נתוני הפגנה ניתן לומר שמדובר במשימה קשה - השדה השני והחמור יותר שבו המספרים והמתמטיקה הם לא יותר מהמלצה הוא שדה הסקרים. צרכן התקשורת נתקל במציאות שבה הפערים בסקרים הם כה גדולים, עד שהמסקנה היחידה שניתן להסיק מהם היא שלא ניתן להסיק מהם דבר, פרט לכך שמישהו במשרד של חברת סקרים כלשהי יוצר במספרים הטיה במכוון.

אין צורך בסטטיסטיקאי מדופלם כדי להסביר שאם בסקרים מסוימים מספר המושבים החזוי של הקואליציה הנוכחית נע סביב ה־50, ובסקרים אחרים הממשלה דווקא מגרדת את 60 המנדטים בהצלחה - מדובר בעוד טור פוליטי, ולא במדגם מייצג ואמין של האוכלוסייה.

וכך הפכו גם מספרי הסקרים לעוד פרט מגויס לתעמולה ולמלחמת שוורים פוליטית חסרת משמעות, שדבר לא ניתן ממנה להבנה. המציאות הזו, כמובן, צפויה רק להחריף את השסע, לסמא את עיני הציבור ולעוות את המציאות, שתגיע עוד יותר לאזורים של יציאה משליטה.

בעולם חברתי ופוליטי שבו אין שום דבר מדיד, אפילו לא המספרים, לא נותרו עוד הרבה דרכים לתווך ולתת פרשנות הגיונית למה שאנחנו רואים מול עינינו: משוואה עם מיליון נעלמים, שאף אחד מהם לא אמין, תוביל בוודאות למצב של אפס יכולת לדבר או להגיע להסכמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...