להתנפלות חסרת הרסן של חלקים מהחברה החילונית בישראל על החרדים, ששברה את שיאי השטנה בהתבטאות האומללה של המנחה גלית גוטמן, יש סיבות רבות - רובן חברתיות ופוליטיות - אבל אם הייתי נדרש להצביע על סיבה אחת, העגומה מכולן, הרי היא היחלשות הזהות היהודית בחילוניות הישראלית.
כל חברה אנושית החפצה בחיים ובהמשכיות נבנית סביב זהות. בלעדי הזהות המשותפת מדינות אינן יותר מאוסף של פרטים - אפשר אולי להחזיק אוסף כזה ביחד לזמן מה בכוח הזרוע או באמצעות איום, אבל במוקדם או במאוחר סופו להתפורר.
לא כל זהות עובדת. זהויות מלאכותיות בדרך כלל לא מחזיקות מעמד, והדוגמאות לכך רבות מספור. הזהות הקומוניסטית, שנכפתה על עמי בריה"מ ושהועלתה על נס כ"מבשרת את עתיד האנושות", התמוטטה ברגע שנחלשה לפיתת השלטונות ונסוגה מפני הזהויות האמיתיות של העמים שקובצו להם יחדיו; גם הזהות הסורית, שעל יצירתה עמלו רודני המדינה השכנה שמצפון לנו, התבררה כחסרת חיים ונסוגה בקלות מפני זהויות אמיתיות של השבטים, החמולות והעדות הדתיות המאכלסים אותה. מנגד, יש גם זהויות שהתנפצו עוד לפני שקרמו עור וגידים. כזו היא הזהות הכלל־אירופית, שעל בואה בישרו שופרות האיחוד רק לפני שני עשורים: התקוות שלהם למחיקת הזהויות הלאומיות של עמי אירופה לטובת המונוליטיות של עולם פרוגרסיבי חדש נכזבו במהירות האור.
לצד זאת, אנו עדים היום להתגבשות מואצת של זהות אוקראינית חדשה, זאת שמזוקקת בקרבות נגד הפולש הרוסי ולא מבוססת רק על המוצא האתני של הרוב האוקראיני. זמנים יגידו אם הזהות הזאת תאריך ימים ותגבש קבוצות אתניות שונות של אוקראינה לכדי עם אחד, או שמא תכזיב ותיעלם מהעולם.
התנפצות הקונספציות של זהות מלאכותית רק חיזקה את החשיבות של הזהות האמיתית, זאת שבאמת משקפת את המאוויים העמוקים של מרבית האוכלוסייה. במקרה של ישראל אין כל סיבה להרחיק בחיפוש אחריה לשדות זרים - מדינתנו קיימת רק בזכות הזהות היהודית עתיקת היומין שלנו, ורק בזכותה היא תתקיים בעתיד.
האבות המייסדים של ישראל הכירו בכך, ואף שמרביתם התרחקו מקיום מצוות יומיומי, הם ידעו שהמסורת היהודית היא תשתית קיומנו הרוחני והפיזי כמדינה ריבונית. גם עולם המעשה החרה־החזיק אחרי התובנה הזאת: הזהות היהודית משלה בכיפה במערכת החינוך ובאה לידי ביטוי שוטף וקבוע בכל היבטי הציבוריות הישראלית.
איש לא כפה על תלמיד לקיים את מצוות הדת, אבל חוסר הידע וההתמצאות ביהדות נחשב לבורות מגונה ומבישה.
ברבות השנים איבדו חלקים בחברה הישראלית את המרכיב היהודי בזהותם. אולי זה נבע מהרצון להתנתק מהיהדות, שנראתה בעיניהם כשארית לא נחוצה מהעבר, ואולי דווקא השאיפה להידמות ל"עולם הגדול", נטול זהויות כביכול, עשתה את שלה. בד בבד, וכמו בתמונת ראי, הרצון להתנתק מהישראליות גרם לאובדן של מרכיב יהודי בזהות החרדית. בורות פשתה בקרבנו, במערכת החינוך הממלכתית ובמערכת החינוך החרדית. איש לא יופתע לגלות שלמרות נגישות הידע, תלמיד ישראלי ממוצע בן ימינו יודע פחות על מורשת עמו מאשר תלמיד ישראלי ממוצע בשנות ה־50; וידע היסטורי חשוב על תקומת ישראל בארצו שהוא חלק בלתי נפרד מהזהות היהודית - תלמיד צעיר בחינוך העצמאי אינו חייב לספוג.
זאת רק תחילת השרשרת: היעדר הידע גורם בהכרח לניכור, והניכור בין חלקי העם מביא לאובדן הזהות המשותפת. כתוצאה, נראה ונשמע יותר ביטויי שטנה ופחות אחדות לאומית. יש רק פתרון אחד: לחזק את הזהות היהודית - את הדבק האמיתי והיחיד בינינו - במיוחד במגזרים שסובלים מהיחלשותה. בשפה הפשוטה זה אומר יותר מסורת יהודית, יותר שורשים ויותר השכלה יהודית וישראלית. לא בכפייה ולא בעוינות, אלא מתוך אהבה לעצמנו למשותף בין כולנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו