"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אמור לי מי יועמ"שך
בזמן שבבית הנשיא השיחות אינן מתקדמות, הקואליציה בניגוד להתחייבותה, ממשיכה לקדם שני נושאים: חוק הגיוס ומינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה במשרות אמון • אין פתח גדול מזה לשחיתות ולפלילים
ההידברות בבית הנשיא (ארכיון) | צילום: קובי גדעון/לע"מ

אמור לי מי יועמ"שך

בזמן שבבית הנשיא השיחות אינן מתקדמות, הקואליציה בניגוד להתחייבותה, ממשיכה לקדם שני נושאים: חוק הגיוס ומינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה במשרות אמון • אין פתח גדול מזה לשחיתות ולפלילים

דן מרגלית
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

עוצמתה המתרחבת של הפגנת המחאה להגנת הדמוקרטיה ובג"ץ, שהשתרעה בין הסתדרות העובדים לבין יזמי ההייטק, המורות והרופאים, העובדות הסוציאליות והחקלאים, הטייסים ועורכות הדין, אילצה את בנימין נתניהו להודיע על "השהיית" או "השעיית" המשך החקיקה, שמובילה לכינון דיקטטורה. אך בימים אלה התברר כי לא זו בלבד שהשיחות על פשרה, המתנהלות בחסות הנשיא, נותרו בנקודת הפתיחה, אלא שהקואליציה מפירה את התחייבותה בשני נושאים חשובים:

בפטור לחרדים מגיוס לצה"לובהצעהלהעניק ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה מעמד של מועסקים במשרת אמון. הממשלה הוציאה הצעות חוק אלה מחוץ למתחם ההשהיה.

לכאורה, מה בכך? השר ימנה את היועמ"ש המשרדי בחדר הסמוך ויהיה מעסיקו המקצועי, ולא ראשי הפרקליטות. אך בפועל אין פתח גדול מזה לשחיתות ולפלילים. במילים אחרות, הממשלה יוזמת מתן שכפ"ץ לעברייניה, וזו ההשוואה וזה ההסבר:

זה כ־20 שנים מכהנת עו"ד שלומית ברנע־פרגו כיועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה. היא עבדה עם אריאל שרון, אהוד אולמרט, בנימין נתניהו, נפתלי בנט ויאיר לפיד, ושוב ביבי. הממונה עליה הוא היועמ"ש והפרקליטות. ברנע־פרגו נמנית עם בית שמאי ומקפידה להפעיל ערכי ביקורת נוקשים. נטייה זו גרמה לסכסוכים בסיטונות עם משפחת נתניהו, שבאה חדשות לבקרים בתביעות כספיות לשיפור ולשיפוץ של תנאי הדיור בביתה.

כאשר אירעו תקלות כאלה הפעיל נתניהו את השפעתו ממעמדו כראש הממשלה, ואילו ברנע־פרגו קיבלה סיוע ברמה כלשהי מאת היועץ המשפטי לממשלה ומפרקליט המדינה.

עתה החליטה הקואליציה לנתק את הקשר הגורדי בין יועץ משפטי במשרד ממשלתי לבין הפרקליטות. השרים יודעים מדוע. לפי תוכניתם הבלתי ראויה, כל שר ימנה יועץ למשרדו. אמנם לא קרוב משפחה, אבל יימצאו עורכי דין רבים אשר יקפצו על התפקיד כמוצאי שלל רב, והם מראש תומכיו הפוליטיים של השר, שלו יהיו חייבים את הג'וב.

זמן מה לאחר מכן ינבוט עוד רעיון לשיפור איכות חייה של משפחת השר, והיא תבקש את המימון מקופת המדינה. יש סיכוי סביר שהיועץ־המשפטי־מטעם ייענה לבקשת השר ויאמר לו כי הכל כשר, ואולי אפילו "כשר ומסריח", אבל אין בריח הרע מבחינה ציבורית הליך פלילי. השר ייטול את טובת ההנאה.

עד כאן התיאור רע, ואילו ההמשך גרוע. שכן קיימת אפשרות שהפרקליטות תבחן את הסוגיה ותמצא כי ההליך היה פלילי. היא תרצה להעמיד את השר לדין, אך תיבלם, ובמקרה כזה אפילו בצדק. מפני שהשר יטען למשהו הנקרא "חזקת ההסתמכות". הוא יסביר לחוקריו ולתובע במשפטו הבא כי קיבל חוות דעת מוסמכת מהיועץ המשפטי במשרד, המתירה לו ליטול עוד כספים מקופת המדינה, ואם כן - מה ההצדקה לחוקרו? ואכן יש קושיה בגו.

כבר היו דברים מעולם כאשר חברת תרופות גדולה זוכתה מאשמה בהוכיחה כי המנהל נהנה מטענת הסתמכות על חוות דעת שקיבל מעורך דין בכיר. כך תתווסף לכל שר לא רק החסינות המוקנית לחברי הכנסת, אלא גם חוות דעת של יועץ משפטי במשרדו, שחייב לו את התפקיד ומראש הוא מקורבו.

נכון שהחוק הנוסף העולה לדיון על ידי הקואליציה משמעותי יותר. להשתמטות החרדים משירות בצה"ל יש תג מחיר יקר בכסף ובשוויון אזרחי ובמוסר ציבורי, אך אפשר שהוא שערורייה מזן שאינו מתמזג עם ההפיכה השיפוטית שיוזמת הממשלה. הוא מאסכולה אחרת.

לעומת זאת, הרכב הוועדה למינוי שופטים והליך בחירת נשיא בית המשפט העליון לאחר פרישתה הקרובה של אסתר חיות, ואובדן העצמאות של הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, הם פתח לעבריינות ברשות החוק ולשחיתות בעזרת הכנסת. המזער הנדרש הוא להחזירם להשהיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...