אמור לי מי יועמ"שך

עוצמתה המתרחבת של הפגנת המחאה להגנת הדמוקרטיה ובג"ץ, שהשתרעה בין הסתדרות העובדים לבין יזמי ההייטק, המורות והרופאים, העובדות הסוציאליות והחקלאים, הטייסים ועורכות הדין, אילצה את בנימין נתניהו להודיע על "השהיית" או "השעיית" המשך החקיקה, שמובילה לכינון דיקטטורה. אך בימים אלה התברר כי לא זו בלבד שהשיחות על פשרה, המתנהלות בחסות הנשיא, נותרו בנקודת הפתיחה, אלא שהקואליציה מפירה את התחייבותה בשני נושאים חשובים:

בפטור לחרדים מגיוס לצה"לובהצעהלהעניק ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה מעמד של מועסקים במשרת אמון. הממשלה הוציאה הצעות חוק אלה מחוץ למתחם ההשהיה.

לכאורה, מה בכך? השר ימנה את היועמ"ש המשרדי בחדר הסמוך ויהיה מעסיקו המקצועי, ולא ראשי הפרקליטות. אך בפועל אין פתח גדול מזה לשחיתות ולפלילים. במילים אחרות, הממשלה יוזמת מתן שכפ"ץ לעברייניה, וזו ההשוואה וזה ההסבר:

זה כ־20 שנים מכהנת עו"ד שלומית ברנע־פרגו כיועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה. היא עבדה עם אריאל שרון, אהוד אולמרט, בנימין נתניהו, נפתלי בנט ויאיר לפיד, ושוב ביבי. הממונה עליה הוא היועמ"ש והפרקליטות. ברנע־פרגו נמנית עם בית שמאי ומקפידה להפעיל ערכי ביקורת נוקשים. נטייה זו גרמה לסכסוכים בסיטונות עם משפחת נתניהו, שבאה חדשות לבקרים בתביעות כספיות לשיפור ולשיפוץ של תנאי הדיור בביתה.

כאשר אירעו תקלות כאלה הפעיל נתניהו את השפעתו ממעמדו כראש הממשלה, ואילו ברנע־פרגו קיבלה סיוע ברמה כלשהי מאת היועץ המשפטי לממשלה ומפרקליט המדינה.

עתה החליטה הקואליציה לנתק את הקשר הגורדי בין יועץ משפטי במשרד ממשלתי לבין הפרקליטות. השרים יודעים מדוע. לפי תוכניתם הבלתי ראויה, כל שר ימנה יועץ למשרדו. אמנם לא קרוב משפחה, אבל יימצאו עורכי דין רבים אשר יקפצו על התפקיד כמוצאי שלל רב, והם מראש תומכיו הפוליטיים של השר, שלו יהיו חייבים את הג'וב.

זמן מה לאחר מכן ינבוט עוד רעיון לשיפור איכות חייה של משפחת השר, והיא תבקש את המימון מקופת המדינה. יש סיכוי סביר שהיועץ־המשפטי־מטעם ייענה לבקשת השר ויאמר לו כי הכל כשר, ואולי אפילו "כשר ומסריח", אבל אין בריח הרע מבחינה ציבורית הליך פלילי. השר ייטול את טובת ההנאה.

עד כאן התיאור רע, ואילו ההמשך גרוע. שכן קיימת אפשרות שהפרקליטות תבחן את הסוגיה ותמצא כי ההליך היה פלילי. היא תרצה להעמיד את השר לדין, אך תיבלם, ובמקרה כזה אפילו בצדק. מפני שהשר יטען למשהו הנקרא "חזקת ההסתמכות". הוא יסביר לחוקריו ולתובע במשפטו הבא כי קיבל חוות דעת מוסמכת מהיועץ המשפטי במשרד, המתירה לו ליטול עוד כספים מקופת המדינה, ואם כן - מה ההצדקה לחוקרו? ואכן יש קושיה בגו.

כבר היו דברים מעולם כאשר חברת תרופות גדולה זוכתה מאשמה בהוכיחה כי המנהל נהנה מטענת הסתמכות על חוות דעת שקיבל מעורך דין בכיר. כך תתווסף לכל שר לא רק החסינות המוקנית לחברי הכנסת, אלא גם חוות דעת של יועץ משפטי במשרדו, שחייב לו את התפקיד ומראש הוא מקורבו.

נכון שהחוק הנוסף העולה לדיון על ידי הקואליציה משמעותי יותר. להשתמטות החרדים משירות בצה"ל יש תג מחיר יקר בכסף ובשוויון אזרחי ובמוסר ציבורי, אך אפשר שהוא שערורייה מזן שאינו מתמזג עם ההפיכה השיפוטית שיוזמת הממשלה. הוא מאסכולה אחרת.

לעומת זאת, הרכב הוועדה למינוי שופטים והליך בחירת נשיא בית המשפט העליון לאחר פרישתה הקרובה של אסתר חיות, ואובדן העצמאות של הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, הם פתח לעבריינות ברשות החוק ולשחיתות בעזרת הכנסת. המזער הנדרש הוא להחזירם להשהיה.