"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גלנט בחר בחרפה ויזכה למלחמה

שר הביטחון שתמך בתיקון מערכת המשפט, הסביר באופן ברור כי רצונו בעצירת החקיקה נובע מדברים ששמע "מקצינים ומלוחמים" • ומה עם תחושות האכזבה, הכעס והבגידה של בוחריו של גלנט?

,עודכן
0השמעה
שר הביטחון גלנט, צילום: מארק ישראל סלם ג'רוזלם פוסט

פיטוריו של שר הביטחון גלנטמהממשלה, בעקבות הצהרתו כי יש לעצור את חקיקת הרפורמה בשל איומים בסרבנות, היו החלופה הפחות גרועה מבין כלל החלופות הגרועות שעמדו בפני ראש הממשלה, לאחר שלראשונה בישראל נכנע שר ביטחון לאיום במרד מצד קצינים בצבאו.

גלנט, שתמך בתיקון מערכת המשפט, הסביר באופן ברור כי רצונו בעצירת החקיקה נובע מדברים ששמע "מקצינים ומלוחמים", המבטאים "תחושות של כעס, כאב ואכזבה". ומה עם תחושות האכזבה, הכעס והבגידה של בוחריו של גלנט? אלו שיצאו לקלפי להצביע, מתוך תקווה שגלנט ישמיע את קולם בכנסת? נראה כי דעתם של כמה קציני צבא ששוחחו עם גלנט עולה בעיניו על דעתם של בוחריו.

כניעה של הדרג הפוליטי לאיומים, בין שאיומים לפגיעה בכלכלה ובין שאיומים להשתמטות, לסרבנות או לפגיעה בביטחון המדינה, מסוכנת תמיד ומזמינה תמיד איומים נוספים. המקרה הנוכחי קיצוני במיוחד בשל חוסר התוחלת הידוע מראש בכניעה, שכן המחאות אינן כנגד מהלך חקיקה כזה או אחר.

המחאות אינן נובעות מחשש לדמוקרטיה הישראלית, אלא מחשש מהדמוקרטיה הישראלית. לראיה, עוד ביום חמישי, עת פרסם שר הביטחון לראשונה את כוונתו לדרוש את עצירת החקיקה, הודיעו רבים מראשי המפגינים כי אין בכוונתם להפסיק את המחאות, לרבות שיבושי התנועה וחסימות הצירים, בשל עצירת החקיקה. גלנט, כדברי צ'רצ'יל בזמנו, יכול היה לבחור בין חרפה למלחמה. הוא בחר בחרפה, וזכה במלחמה. הבעיה היא שיחד איתו "זכתה" במלחמה מדינת ישראל כולה.

דרישתו לעצירת החקיקה עודדה את הסרבנים ושידרה לציבור הישראלי כי את הדמוקרטיה הישראלית ניתן לכופף באלימות. במקום להבהיר באופן ברור כי סרבנות ואלימות הן מחוץ לתחום, וייענו בהתאם לחוק, הבהיר גלנט כי אלימות היא כלי יעיל היכול לגבור על הממשלה ועל רצון הבוחר.

בעוד החרפה היא נחלת שר הביטחון, גם הצד ה"מנצח", שחוגג כעת את תוצאות אלימותו, עלול לגלות שהתוצאה אינה באמת פועלת לטובתו. אחרי הכל, מה חושבים לעצמם אותם מפגינים? שכעת ייעלמו מיליוני מצביעי הימין, הדתיים והחרדים, וההרכב הדמוגרפי של המדינה יחזור להיות כשהיה בשנות ה־80? הבעיה של המוחים אינה שיטת מינוי השופטים. גם לא היקף סמכויות בג"ץ, שכלל לא הטריד אותם עד 1995. הבעיה שבגינה הם מוכנים לפגוע במדינה היא חילופי האליטות המסתמנים, עליית הימין המסורתי והיעלמות השמאל. מגמות אלו לא ייפסקו רק בשל מעשי אלימות של שרידי האליטה הישנה. אם כבר, הן יתגברו ויתחדדו. הסרבנים שהצליחו לכופף את שר הביטחון ישלמו לבסוף את המחיר, לאחר שהרסו את שרידי הסולידריות שייצג צה"ל עבור רוב אזרחי המדינה.

נתניהו הבין היטב שהדרך היחידה לריכוך השבר אינה כניעה, אלא שילוב של נחישות, הסברה והידברות. הממשלה חייבת להבהיר כי היא פתוחה להידברות, וצריכה להסביר את חשיבות הרפורמה, אולם לא להיכנע לאיומים באלימות. פיטורי גלנט היו אמירה ברורה כנגד דרך האנרכיה, ובעד כוחה של הדמוקרטיה.

הכותב הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ולדמוקרטיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר