#מאמינות לך: בכפוף לתקנון

מוהל בן 64, תושב אזור העמקים, חשוד לכאורה בכך שאנס את בתו באכזריות במשך עשר שנים! מקרה מחריד והופך את הבטן, שהתפוצץ אך אמש. לשם שום שר לא יגיע.

השר לביטחון לאומי הופיע בפעם הראשונה בזירת אונס, בגדרה, רק כשבן העוולה היה ערבי - אף על פי שהמשטרה עדיין מסרבת לייחס לאירוע רקע לאומני.

מרב מיכאלי ואורנה ברביבאי, אבירות זכויות הנשים, לא מצאו זמן לצייץ מילה על המקרה המחריד שבו נאנסה אם לעיני ילדיה הרכים בגדרה, לאחר שאוימה ברצח אם לא תשתוק. תקיפה מחרידה שתשפיע לנצח על נפשה ועל הבית שלה, שחוו טלטלה.

אך בשעה 08:56 בבוקר, לאחר רעידת האדמה בטורקיה, התייצבה מיכאלי לצייץ בעברית מילות נחמה לעם הטורקי, שלבטח לא יטרח לקרוא את דבריה החשובים. מתברר שיש רעידות אדמה שחשובות פחות.

מקרה אחר שעלה לכותרות הראה את הציניות הקשורה בהתייחסות לפגיעות מיניות: אקטיביסטיות, פמיניסטיות, נשים מהצד השמאלי של המפה, שבדרך כלל מחבקות באופן אוטומטי נפגעות עבירה - קודם כל פקפקו בגרסת עורכת הדין שטענה להטרדה מצד אבי חימי.

לפתע הן לא מאמינות לה אוטומטית. מטילות ספק בגרסתה. לא מחבקות אותה. מייחסות לה מניעים זדוניים. מנופפות באצבע מאשימה. טענותיה על כך שקפאה במקום זכו ללגלוג ולפקפוק. תמר זנדברג וזהבה גלאון - שבמקרים דומים לא היססו לתקוף גורמים בעלי כוח שנחשדו בחוסר מוסריות או בתקיפת נשים שהיו תחת מרותן - מילאו פיהן מים.

לא באנו לחרוץ דינו של איש, אבל קשה לפספס את הפוזיציה. מימין ומשמאל עושים שימוש ציני בפגיעות, בהתאם למצב הרוח הפוליטי.

כשהפוגע לכאורה מכתים את המחאה על הרפורמה במערכת המשפט - אלפי אנשים מהצד הימני של המפה שמחים לאיד. לא הנפגעת נמצאת בראש מעייניהם, לא תחושותיה הקשות, הבושה וחוסר האונים, כי אם השמחה על כך שהסיפור שסיפרה מטיל דופי במי שאיים על המחנה שלהם. אך כשהפוגעים היו מהצד הימני של המפה - הם המשיכו להתהלך בכוורת הצמודה לראש הממשלה והוזמנו לאולפנים, וכמעט אף אחד לא מחה על כך.

כשחיים רמון, שהוגש נגדו כתב אישום בחשד שנישק קצינה צעירה ללא הסכמתה, יושב לצד אילה חסון, שדומעת וכואבת על מקרה הפגיעה באותה עורכת דין - אפשר להבין שאיבדנו את הבלמים. חסון, מבלי להתכוון, מעבירה מסר מעוות. האם דמה של אותה קצינה סמוק פחות מזה של עורכת הדין?

כשזה מתאים - אפשר לסלוח לגורסי התלונות האנונימיות ביש עתיד, או למאיר כהן, שעליו היה תחקיר מטריד ב"עובדה". כשזה פחות מתאים - מזדעזעים ממירי רגב שאומרת ש"אין כאבי בטן על אונס". כשפגיעות מיניות הופכות למשחק פוליטי וציני - המאבק מזדהם.