בין עוגת חבל התלייה לעוגת המנדטים

כמעט כל הסוקרים והפרשנים מצביעים על קבוצת מצביעים ימנים בעמדותיהם, הנמצאים בהמתנה מכיוון שאינם רוצים להצביע לאחת ממפלגות הקואליציה הקיימות. עוגת חבל התלייה חסרת הטעם, ולהבדיל הפריימריז המתקרבים בליכוד, הם הזדמנות לנסות להבין מה מציק לאותם מצביעים שמבחינה עקרונית ומעשית משייכים עצמם למחנה הלאומי.

אם היו נשאלים על עמדותיו השונות של איתמר בן גביר, יש להניח שהם לא רחוקים ממנו בכמה מהסוגיות. לדוגמה, מדיניות השר בכל הנוגע להפסקת קייטנת המחבלים בכלא הישראלי בהחלט מקובלת עליהם. כך גם חלוקת הנשקים הנרחבת שבוצעה בשנים האחרונות בזמן כהונתו כשר, וייתכן שגם בנוגע לעונש המוות שיזם.

אולם המצביעים האלה ממלכתיים, מאוד ממלכתיים. הם לא אהבו את הדפוסים האנטי־ממלכתיים שראו במהלך הפגנות השמאל הבוטות נגד הרפורמה המשפטית. הם התנגדו בחריפות לניסיונות לפגוע בישראל בחו"ל, ובוודאי לסרבנות. הם נרתעים מח"כים ומשרי ממשלה שאינם מגלים התנהגות מכובדת בסגנונה ומפגינים חוסר אחריות ברמה הלאומית והבינלאומית.

לא כל בדיחה, מצחיקה או תפלה, הנאמרת במסגרת משפחתית מצומצמת, יכולה להישמע לעין כל במהדורות החדשות וברשתות החברתיות. לא כל דאחקה במפגש חברים קרובים מתאימה להרצאה פומבית מצולמת. ולא כל דפוס התנהגות באוהל של הצוות במילואים יתאים ויהיה רלוונטי באירוע רב־משתתפים.

העוגה התפלה עם חבל התלייה הפכה מייד להרבה יותר מעוד פרובוקציה ילדותית, שנועדה לבייס הפוליטי המוחא כפיים ולעשות אצבע משולשת לאחרים. שר בממשלה, וזה כולל גם את בני משפחתו, אמור כבר לדעת לאחר שלוש שנות מלחמה כיצד אויבינו משתמשים בכל אירוע כזה לצורכיהם האנטישמיים. הטיעון שממילא זה לא יעזור לנו הוא מטופש. אכן, נכון שלאלה הנושאים את נגיף האנטישמיות אין תרופה, אולם לצידם בעולם הרחב חיים אנשי האמצע, אלה שכולם מנסים להשפיע עליהם ולהטות את דעתם בכיוון זה או אחר. חבל התלייה המיותר הפך לעוד אחד מכלי התעמולה של האנטישמים. רבים מהם מתהדרים כעת בהוכחה כביכול להכפשותיהם, עם צילומי חבל התלייה ביום הולדתו של שר בישראל.

ומכאן לבחירות המתקרבות, שאיתן יגיעו הפריימריז בליכוד. אותם מצביעים ימנים הנמצאים בהמתנה, אנשי המחנה הלאומי בעמדותיהם ובזהותם, לא אוהבים כבר עכשיו את הסגנון והבוטות של חלק מחברי הכנסת המכהנים. העניין, כאמור, אינו בעמדות שונות בסוגיה כזו או אחרת. זה הרבה יותר פשוט - מדובר במערכת ציפיות גבוהה והגיונית להתנהגות מתאימה מנבחרי ציבור.

לפריימריז בליכוד יש בהקשר זה פוטנציאל הרסני. מספר המתמודדים ברשימה הארצית גבוה בהרבה ממספר המקומות הריאליים, עוד לפני שהבאנו בחשבון את השריונים שיזיזו חלק מהמועמדים לאחור. זו משימה קשה להגיע ליותר מ־100 אלף חברי ליכוד המפוזרים ברחבי הארץ. אחת הדרכים השליליות להגיע לציבור מבלי לעבור מאות קילומטרים ביום ברחבי הארץ, היא ביצירת כותרות ופרובוקציות. לכך נוספת העובדה שחלקים גדולים באמצעי התקשורת עוינים את הליכוד והמחנה הלאומי, וישמחו לפרסם כל גימיק ופרובוקציה שליליים.

מפלגת הליכוד עלולה לגלות שעוגות תפלות שינסו לאפות המתמודדים בפריימריז, יניעו עוד בוחרים פוטנציאליים להגדיל את קבוצת המצביעים הימנים הנמצאים בהמתנה. אם התופעות יהיו חריפות וחריגות מהרגיל, התשלום עלול גם להגיע בצורת ירידה בשיעורי ההצבעה בבחירות דווקא במעוזי הליכוד, תופעה שכבר ראינו בעבר.

הגימיקים הפוטנציאליים הם גם אמירה לא מכבדת כלפי המצביעים, כאילו זה באמת מה שמשפיע עליהם. כדאי לנסות משהו אחר: הצגת עמדות מנומקות, עשייה והתנהגות עניינית, מכובדת ומכבדת.