חוק השבות אינו בודק מניעים, ואסור שיבדוק

הליכוד עלול להיעתר לדרישות קואליציוניות חרדיות וחרד"ליות שעליו לדחות מטעמים ציוניים. אחת החמורות שבהן היא הדרישהלצמצם את התחולה של חוק השבותולאסור עלייה של צאצאי יהודים המבקשים לחזור ולהצטרף אל העם היהודי בדרך של עלייה לארץ.

הניסיון האומלל של פוליטיקאים משמאל ומימין להחרים את הליכוד בראשות נתניהו נכשל, מפני שהמוני מצביעים דחו את עילת ההחרמה ולא נתנו אמון בהאשמות שהטיחה הפרקליטות בנתניהו. אבל החרם הצליח להגביל את יכולת התמרון של נתניהו במשא ומתן עם סמוטריץ' ובן גביר, ויצר תלות בשותפים שאין לו מנוף נגדם.

סיכונים לאינטרס הציבורי, כמו צמצום חלותו של חוק השבות, ניכרים אפוא מהדיווחים המתקבלים על המשא ומתן. אמנם מבחינות אחדות עשוי הרכב הממשלה להביא ברכה. לא יהיו בה פוליטיקאים שנשבעו אמונים למערכת המשפטית ללא ביקורת. פתוחה בפניה הדרך לרפורמה שיטתית שתבלום את גלישת הדמוקרטיה הישראלית לאוליגרכיה של פקידים ומשפטנים. היא עשויה לבחון מחדש את המדיניות השמרנית של מערכת הביטחון כלפי הרשות הפלשתינית. ומותר לקוות שתפחת בהרבה הכפפת האסטרטגיה של ישראל לצווים מארה"ב.

אבל העוצמה הפוליטית של החרדים והחרדים־לאומיים בממשלה עלולה להסב נזק חמור למפעל העלייה. בניגוד לקוצר האמונה ולקוצר ההשגה של רבים מדי, העלייה היא אינטרס אסטרטגי חיוני של ישראל. רוחות המלחמה והמשבר הכלכלי העולמי פותחים פתחים חשובים של תקווה לעלייה מארצות דוגמת רוסיה ואוקראינה, צרפת ובריטניה, קנדה, ארה"ב, ברזיל, ארגנטינה ואוסטרליה. אין סיכוי ואין צורך שכל הקהילות האלה יבואו בבת אחת, אבל אפשר, וחשוב מאוד, לטפח זרם איתן של עלייה מכל הקהילות האלה.

תולדה בלתי נמנעת של החיים היהודיים המודרניים היא שכל הקהילות האלה משולבות מאוד בקרב העמים בארצותיהן. במקרים רבים מאוד, מה שקרוי בלשון גינוי "נישואי תערובת" אינו אלא הצטרפות של לא־יהודים למשפחות יהודיות. באמצעות המשפחות רבים מצטרפים - במידות שונות של עצימוּת - גם לקהילה היהודית. וכשמשפחות כאלה עולות לארץ, הן למעשה מעצימות את התהליך ומבקשות להצטרף לא רק לקהילה יהודית, אלא גם לקולקטיב היהודי הריבוני הקרוי "ישראל". באופן מקומם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסווגת ישראלים כאלה תחת "אחרים" ולא כיהודים, אף ש"זכאֵי חוק השבות" אינם אלא מצטרפים לעם היהודי.

החרדים דורשים למנוע עלייה של צאצאי יהודים באמצעות ביטול עליית נכדים של יהודים שנישאו ללא־יהודיות. המשמעות של חסימה כזאת תהיה חסימה למעשה של העלייה כולה, יהודים וצאצאי יהודים. מועמדים לעלייה לא ירצו לבוא הנה ללא קרוביהם, וכמעט בכל משפחה בקהילות האלה ישנם זכאֵי חוק השבות שאינם יהודים לפי ההלכה.

יש לנו עניין רב לקלוט את המצטרפים, קרובי היהודים וצאצאיהם, ולא לדחותם. בעצם עלייתם טמונה ההוכחה הטובה ביותר לרצונם להצטרף. מניעיהם אינם מעלים ואינם מורידים. חוק השבות אינו בודק מניעים, ואסור שיבדוק. יש להם זיקה משפחתית ליהדות, וראוי לפתוח בפניהם את היכולת להיקשר ליהדות גם מבחינה לאומית.

הרבנים האורתודוקסים בישראל כושלים בפתיחת השער לפניהם באמצעות גיור. התנגדות חרדית וחרד"לית מכשילה גיור של רבנים ציונים זכורים לטוב כמו הרב חיים דרוקמן. אבל הציונים שהם דתיים, מסורתיים וחילונים לגוניהם - רוב גדול בעם היהודי בארץ! - אינם יכולים להשלים עם הכישלון הזה. הליכוד חייב לייצג אותם. המצטרף לקהילותיהם בארץ, מצטרף בזאת לעם היהודי. ילדיו גדלים בעברית ובתרבות הישראלית, והם ברובם העצום אזרחים מסורים לישראל כמדינה יהודית. אסור שהליכוד ייתן יד לסגירת הדלת בפני דומיהם, כי בזה הוא עלול לעצור כליל את קיבוץ הגלויות עצמו.