רק מה שאת אוהבת, בכפוף להוראות

השבוע פורסם כי 70 שנה מאז יצא לאוויר העולם,לא יתקיים השנה טקס מלכת היופי- ידיעה שגררה קריאות שמחה, כי יש הסבורים שמדובר בטקס שהוא סוג של שוק בשר. אמנם התחרות בוחנת נשים על פי המראה שלהן, אך זה לא סותר את העובדה שיש נשים שלקחו בזה חלק שהן נשים חזקות, עצמאיות, תחרותיות ובעלות מוח חריף שראו בתחרות הזו מקפצה לקריירה אחרת, וצדקו -גל גדותואילנית לוי הן רק חלק מהשמות של נשים שאף אחד לא יערער על עוצמתן האישיותית, או יסתכל עליהן כעל "מוצר".

לרוית אסף יש חברת קוסמטיקה מפורסמת. לינור אברג'יל הפכה פעילה חברתית וסמל לאישה חזקה, עוד לפני גל המי־טו.

מי יודע, אולי הבוחנים בתחרות לא הסתנוורו בשלב בגד הים, וידעו לזהות בנשים הללו גם את התכונות החשובות האלו.

הנקודה היא שהיום כולם קדים ל"העצמה נשית" כפי שזו הוכתבה על ידי הפמיניזם הרדיקלי, שלפיו אישה עצמאית וחזקה היא אישה שעומדת בקריטריונים שקבעו לה הפמיניזם הרדיקלי והדרך שבה הוא תופס כניעה בפני גברים - לרצות להיות בבית עם הילדים זה רע, להתחרות בטקס מלכת היופי זה מדכא, ולגלח את בית השחי זו ממש כניעה לפטריארכיה.

למשל:אדל, הזמרת העל־זמנית, חטפה כשהעזה לעשות דיאטה, ובכך "נכנעה" לאידיאל היופי הגברי. אילה בן גביר שנושאת נשק כדי להרגיש בטוחה היא עילה לבדיחה, בעוד אישה שרוצה להתגייס לגולני היא מושא להערצה. זה עולה לי בכאב אוזניים (וגלי עטרי היא נכס צאן ברזל חוץ מהשיר הזה), אבל עושה רושם שמי שמזמזמים "תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב" - מזייפים.

ההעצמה הנשית של הפמיניזם הקלאסי משמעה לפתוח בפני האישה קשת של אפשרויות. אישה יכולה לשאוף לצאת מהמרחב הפרטי ולאמץ שאיפות שנתפסו כ"גבריות", ולמרבה המזל,גם אם יש עוד אתגרים - המטרה הזו ברובה הושגה. ההעצמה הנשית כפי שנבנתה בידי הפמיניזם הרדיקלי, היא כזו שמחליטה עבור נשים מה טוב עבורן. זהו פמיניזם שמצמצם את הנשים, ובמקרה של טקס מלכת היופי גם מוציא אותן מעולם הקוסמטיקה, האסתטיקה, היופי והדוגמנות - עולם שדווקא בו יש להן יתרון.גם הרעיון שהביטחון של אישה יכול להיות קשור למראה שלה הפך להיות טאבו (אין גברים שהביטחון שלהם מתבסס על המראה?), רק משום שהפמיניזם הרדיקלי תופס כל דבר כתגובה לדיכוי הפטריארכלי.

אני לא תומכת בבניית הביטחון העצמי על בסיס מראה, וכילדה נאסר עלי לצפות בטקס מלכת היופי, כנראה מהסיבה הזאת. בימים שבהם הטקס עמד במרכז השיח הישראלי, ראיתי בהחלטה של ההורים שלי הגזמה - אבל היום אני מודה להם.

לא ערכתי משאל בקרב אחיותיי, אבל עושה רושם שכולנו נטולות בעיות דימוי גוף. על אותו משקל, הבנות שלי לא צופות בקליפים של נועה קירל ושות'. אמנם מהשירים אי אפשר להתחמק, אבל כל עוד זה מתאפשר - הן לא יצפו בקליפים נוטפי המין, הפתיינות וההתערטלות. נדמה שהיום אי אפשר לשיר מבלי להתחבק עם עמוד או ללבוש חצאית קצרצרה, ובפעם האחרונה שבדקתי, ילדות בנות 6, 8 או 12 לא מעריצות את חוה אלברשטיין. ובכל זאת, אני לא שופטת אף אישה על הבחירות וההעדפות שלה, וכל מי שעושה זאת בשם הפמיניזם, השוביניזם, הדת או האידיאולוגיה - הוא אויב של התנועה לשחרור האישה.

ובתזמון מעניין למדי, התפרסם השבוע דבר קיומו של טקס מלכת היופי בניו המפשייר שבארה"ב. הזוכה בטקס היא בריאן - טרנסג'נדרית לא יפה, שלבשה שמלה ורודה וצמודה שחשפה כרס משתפלת. לידה עמדו נערות חטובות ונאות מראה, שמחשבתן דוכאה להאמין שעל רצף הזהויות המגדריות אפשר לשים טרנסג'נדרית ואישה על אותו משקל. לא, חמודה. את מוזמנת ללכת לטקס מלכת הטרנסג'נדריות. פה יש נשים חזקות.