תום עידן הגנרלים: עכשיו הבוחר הוא המפקד

אם לא יחול שינוי דרמטי של הרגע האחרון, בשבועות הקרובים תושבע ממשלה חדשה בישראל. קשה לומר שמדובר בהתרחשות שאזרחי המדינה לא מורגלים בה, שכללי החוק והפרוטוקול אינם מוכרים להם. לכאורה - אין חדש תחת השמש.

בפועל תציג הממשלה הנכנסת חידוש שלא ראינו זה זמן רב, כשבמעמד השבעת הממשלה לא ייכלל רמטכ"ל לשעבר.

ממשלה ללא רב־אלוף במילואים, כמו ליקוי חמה, היא מחזה נדיר בשמי הפוליטיקה הישראלית, שהתרחש רק פעם אחת בארבעת העשורים האחרונים - עם השבעת ממשלת שרון הראשונה, שגם אליה צורף לאחר זמן לא ארוך הרמטכ"ל היוצא דאז שאול מופז.

על פניו, מדובר בפרט טריוויה חביב אך שולי וכמעט אנקדוטלי. ובכל זאת, מבט בתוצאות הבחירות האחרונות מלמד שאולי היעדרותו של מפקד הצבא לשעבר משולחן הממשלה מספרת סיפור רחב יותר על ירידת קרנם של בכירי מערכת הביטחון, לכל הפחות כפוליטיקאים, בעיני הבוחר הישראלי.

פלאפלים וחרבות, תארים וסיפורי מורשת קרב הם חומר פוליטי יקר ערך בימי תולדותיה של המדינה היהודית, מאז היווסדה. ביטחוניסטים בכירים שימשו מגנט קולות שגרתי עבור מפלגות שהצליחו לגייס את אותם יוצאי צבא.

והנה, בתום ספירת הקולות התברר שמשהו השתנה, שלוש המפלגות הגדולות העמידו בראשן אזרחים שלא מחזיקים בקורות חייהם קריירה צבאית משמעותית, או שירות צבאי בכלל.

ולא שהיה מדובר בחוסר היצע. מפלגת המחנה הממלכתי התגאתה בשני הרמטכ"לים שהוצבו ברשימתה, וגם אל"מ (מיל') מתן כהנא הוסיף ארומה ביטחונית לקמפיין המפלגה, שהתרכז לא מעט בעברם הקרבי של ראשיה, אך התנפץ לבסוף על הקלפי ועל ציבור בוחרים שסירב להתרשם.

בקמפיינים שהצליחו מעט יותר דווקא הוצנעו הגנרלים: אלוף (מיל') יואב גלנט, ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר ותא"ל מירי רגב זכו לחשיפה סטנדרטית במסע הבחירות של הליכוד. ביש עתיד הוצב לפיד כמעט לבדו בקדמת הבמה. בעלי הדרגות שכן נמנים עם שורות המפלגה סיפקו לא מעט מבוכות, וגרמו לא מעט נזק. האלופה אורנה ברביבאי הסתבכה בהתבטאות שבה נראה היה שהיא עורכת השוואה בין בורא עולם לבין יו"ר מפלגתה, וסגן ראש המוסד לשעבר רם בן ברק זכור בעיקר בשל חששו מכפיית לבישת בורקה על מגישות טלוויזיה, ובשל חיבור בין נתניהו להיטלר.

הציבור הישראלי אוהב את צה"ל, את שירותי הביטחון ואת אנשי הביטחון, ומוקיר אותם ואת זכויותיהם הרבות בצדק, אבל סימן שהגבורה והמסירות שהפגינו בשדה הקרב אינן ערובה להצלחה או לאטרקטיביות בעולם הפוליטי. ייתכן שהירידה המשתקפת בסקרים ובמחקרים על אמון הציבור בגופי הביטחון, חלחלה גם אל היקום הפוליטי. המשוואה שבה גנרל לשעבר שווה הצלחה פוליטית עברה מן העולם, ולשינוי בדפוסי ההצבעה הישראליים יש השלכות כבדות משקל.

האזרחים מסרבים להצדיע ולהצהיר "כן, המפקד!", כי בדמוקרטיה - "אזרח" היא הדרגה הגבוהה ביותר, והבוחר הוא המפקד.