"כל תמונה של עסקן חרדי עושה אותי קצת יותר אנטישמי. לא תלוי בי. אין לי שליטה בזה". המשפט המזעזע הזה הוא רק טוקבק אחד מתוך יותר מ־160 שנכתבו בארסיות, בגזענות ואף באנטישמיות בוטה בתחתית ראיון שיזמתי עם סגן שר התחבורה לשעבר, ח"כ אורי מקלב, ב"דה מרקר". המטרה היתה - סימון התחבורה הציבורית כיעד, ולא רק בעבור משתמשיה העיקריים, החרדים. הכתבה היתה אחת הנקראות באתר, אבל זו היתה גם סטירת לחי מצלצלת, שהבהירה שבשני הצדדים יש עוד דרך ארוכה לעבור כדי להבטיח "חיה ותן לחיות".
הבחירה של דגל התורה ביועץ אסטרטגי חילוני ברמ"ח אבריו, לצד היועץ החרדי קיוי הס, אינה מובנת מאליה. במפלגה הבינו שהדרך לחזרתה לתפקיד השותף המבוגר והאחראי בקואליציה מחייבת נקודת מבט רחבה יותר על המציאות הישראלית.
עם זאת, עד ליום הבחירות, היו גם מבין שורות המפלגה מי שהתקשו לבלוע את המעורבות החיצונית, ובעיקר את הדרישה לקדם אג'נדה לאומית.
מתברר שיש יותר נקודות ממשק בין מצוקות החרדים לבין הבעיות המרכזיות בחברה הישראלית ממה שרובנו מדמיינים. האתגר היה להאיר אותן בפרק הזמן המוגבל של מערכת בחירות, שהחלה בין חגי תשרי ונמשכה כחודש ימים. לא כדי להביא חילונים להצביע יהדות התורה, אבל כן - לדבר אליהם בשפתם, במטרה להציב את נציגי המפלגה כגורם משמעותי ומאזן בממשלה הבאה.
בסדרת ראיונות, ראשי המפלגה סימנו את יעדיהם לממשלה הבאה בתחומי הדיור, התחבורה ויוקר המחיה. את הצורך לטפל במצוקת הדיור בתוכנית ארוכת־טווח עם מועצה לאומית ומקצועית, ולא פוליטית, עם דגש על הפער העמוק בין הגידול באוכלוסייה לבין השיעור הנמוך בישראל של דירות חדשות שמתווספות. את הצורך לקדם תחבורה ציבורית יעילה לטובת כלל האוכלוסייה, כשהיום יותר מ־70 אחוזים ממנה מעדיפים שימוש במכונית הפרטית גם בימי חול.
הוכחנו בנתונים כי המדינה מתקצבת את החינוך החרדי בכרבע מהתקציב של תלמיד בחינוך הממלכתי, ללא שום קשר להיקף לימודי הליבה.
יהדות התורה נצבעה ירוק, בזמן שמרצ איבדה את הצבע. הבחירה בצבע הירוק, המוכר לרוב הציבור מהמיתוג של מרצ, והשימוש בסיסמה "מוכרחים להילחם, חייבים לנצח!" - לא היו יד המקרה. למעשה, הצבע הירוק היה שם בלידתה של דגל התורה כבר לפני 34 שנה. עכשיו הוא סימל חדשנות, אבל לא פריצת הגבולות. גם השימוש בביטוי "ניצחון" היה בבחינת מתיחת הגבולות במונחים חרדיים.
המאבק מול ליברמן נעשה באופן מתוחכם על מנת לא לחזק אותו, וכך גם מול בן גביר, שניסה לשתות את קולות החרדים - בעיקר אחרי מבוכת ההקלטות שנחשפו.
ערב הבחירות, בסמוך לפיגוע בקריית ארבע, ניסה בן גביר לבצע פיגוע נוסף, כשבחר לתקוף בעיתוי האומלל הזה דווקא את ראשי דגל התורה. הוא קיבל מנה אחת אפיים, במתקפה מכל המפלגות החרדיות.
למסרים הללו נוסף הנאום הסוחף של נשיא מועצת גדולי התורה, הרב גרשון אדלשטיין, בשידור חי ליותר מ־100 התכנסויות, ממש ערב הבחירות.
יהדות התורה הצליחה לחזק את כוחה ביותר מ־30 אלף קולות בהשוואה לבחירות הקודמות. בשולחן המו"מ, ובהמשך בשולחן הממשלה, יהיו אלה הח"כים החרדים שייבחנו בהצלחתם לאזן את הקצוות ולהכניס גם את בן גביר לפרופורציות.
שרי הממשלה יגלו במהרה שדברים שרואים משם - לא רואים מכאן, ושהאחיזה בהגה מחייבת נהיגה אחראית, בלי ירידה לשוליים. בשלוש השנים האחרונות, נימקו ראשי הממשלה והשרים את אוזלת היד בטיפול ביוקר המחיה והדיור, במשבר החינוך, בתשתיות ובתחבורה התקועים - בהיעדר משילות ויציבות שלטונית. לממשלה ה־37 נגמרו התירוצים. החל ממחר, הם יעמדו למבחן הציבור על מימוש הבטחותיהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו