"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הקול השלילי הוא הקול החיובי
ההצבעה השלילית של הבוחרים היא פתרון לכל מי שהתלבטותו למי להצביע עלולה לגרום לו להימנע מלהצביע • בכך הוא מאבד השפעה כלשהי על תוצאות הבחירות
| צילום: יוסי זליגר

הקול השלילי הוא הקול החיובי

ההצבעה השלילית של הבוחרים היא פתרון לכל מי שהתלבטותו למי להצביע עלולה לגרום לו להימנע מלהצביע • בכך הוא מאבד השפעה כלשהי על תוצאות הבחירות

ליפא מאיר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אני מציע כאן הצעה לשינוי כללי הבחירות. השינוי המוצע יפרוץ את המעגל הסגור, יעודד מצביעים נוספים מכל המגזרים להצטרף לקהל הבוחרים ויביא תוצאה שונה מזו שהביאו מערכות הבחירות הקודמות.

רבים מאיתנו מכירים את התופעה שכאשר שואלים מישהו בעד מי הוא מצביע בבחירות, התשובה המתקבלת היא "אני מתלבט". תופעה זו אינה מייחדת את מערכת הבחירות הנוכחית. היא חזרה על עצמה בקביעות בכל מערכות הבחירות בשנים האחרונות.

לעומת זאת, אם השאלה שתישאל היא: בעד מי אינך מתכוון להצביע, או במילים אחרות - למי אתה מתנגד, אותו נשאל יוכל להביע דעה נחרצת ומגובשת לשלילה של מפלגה או מועמד שהוא מתנגד להם.

רבים מבעלי זכות הבחירה מתלבטים בעד מי להצביע עד ליום הבחירות, וחלקם שמים בסופו של דבר פתק שהם אינם שלמים עם בחירתו. חלקם אף נמנעים מלהצביע. אותם בעלי זכות בחירה שהחליטו לא לממש את זכותם הדמוקרטית עושים זאת משום שאין להם בעד מי להצביע, אך הם בהחלט יודעים שיש להם דעה נגד חלק מהמפלגות.

התיקון בשיטת ההצבעה הוא פשוט: להעניק לכל בעלי זכות הבחירה אפשרות להצביע בעד מפלגה מסוימת, או לחלופין, להצביע נגד מפלגה מסוימת ("הצבעה שלילית").

מי שיצביע בפתק הבחירות הצבעה שלילית יגרע קול מאותה מפלגה שנגדה הוא יצביע. בכך הוא יחליש את המפלגה שדעתו עליה שלילית, ושהוא מתנגד שתצליח בבחירות.

ההצבעה השלילית היא ביטוי דמוקרטי לדעתו של אותו בוחר, שלא ניתנת לו אפשרות להביע אותה בשיטת הבחירות הקיימת. כך, למשל, ייתכן שאדם יחליט להצביע הצבעה שלילית נגד מפלגה מסוימת שהסקרים מנבאים לה שהיא נמצאת על סף אחוז החסימה. לאותו בוחר חשוב לגרום לכך שהמפלגה הזאת לא תעבור את אחוז החסימה, ובכך לא תחזק גוש מפלגות מסוים שהוא מתנגד לו. לפי השיטה הקיימת, אין לבוחר דרך דמוקרטית לבטא את רצונו המתואר לעיל, דבר שמתאפשר על ידי ההצבעה השלילית.

ההצבעה השלילית של הבוחרים היא פתרון לכל מי שהתלבטותו למי להצביע עלולה לגרום לו להימנע מלהצביע. בכך הוא מאבד השפעה כלשהי על תוצאות הבחירות. אולם מכיוון שיש לו דעה מגובשת לגבי מי שלא רצוי בעיניו שיזכה בבחירות, הוא יוכל להשפיע בהצבעה שלילית על הפחתת כוחה של המפלגה שהוא מתנגד לה.

האפשרות להשפיע באמצעות הצבעה שלילית תגרום בוודאות להגדלת מספר המצביעים, ושיעור ההשתתפות בבחירות עשוי להגיע לאחוזים גבוהים ביותר, בכל המגזרים.

ההצעה לשינוי שיטת הבחירה היא פשוטה ואינה דורשת חקיקה מורכבת. היא מציעה שיטה שעשויה לחלץ אותנו מהמבוי הסתום של מערכות בחירות חוזרות ונשנות, שבהן מספר המשתתפים לא משתנה, וכך לא משתנות תוצאותיהן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ליפא מאיר

עו"ד ד"ר ליפא מאיר הוא מומחה למשפט מסחרי

Load more...