"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שקד צריכה לכפר על מעשיה - ולהתפטר
עד לתרגיל הקמת ממשלת השינוי הערכתי וחיבבתי את איילת שקד • גם היום אני מאחל לה הצלחה רבה בכל מסלול חוץ־פוליטי שתבחר בו
שרת הפנים איילת שקד באולפן "ישראל היום" | צילום: קוקו

שקד צריכה לכפר על מעשיה - ולהתפטר

עד לתרגיל הקמת ממשלת השינוי הערכתי וחיבבתי את איילת שקד • גם היום אני מאחל לה הצלחה רבה בכל מסלול חוץ־פוליטי שתבחר בו

קובי אריאלי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הימים האחרונים טרם סגירת הרשימות לכנסת התאפיינו בריצה קדחתנית של פירורי מפלגות, במטרה לייצר איחודים שאולי ייצרו הברקה פוליטית - דבר שבסוף לא קרה. הנדל והאוזר מצאו עצמם מחוץ לרשימות, ושקד מצאה עצמה בתוך הרשימות - אך מחוץ לסקרים. שום הברקה לא בצבצה, לבד, אולי, מהדר מוכתר, שברגעים אלה מתרסקת על חומות דירה עלומה בחיפה, ומעניין לראות כיצד תשרוד את המשבר.

מאמצי הישרדות פוליטיים הם דבר עלוב מאוד. כשזה קורה למועמד הבודד המנסה לשרוד בתוך מפלגה קיימת, זה עוד נסבל. בדומה לרכבתקיימת, שכבר נוסעת, ומישהו מנסה לזנק עליה ולתפוס מקום. במקרים של מועמדים שצריכים להמציא לעצמם מסגרת פוליטית, זה כבר ממש מגוחך. יעידו השמות: דרך ארץ, הרוח הציונית, היוזמה הנצחית, המרכז הממלכתי, העתיד הזוהר. אף אחת מהן לא נושאת בשורה אידיאולוגית או רעיונית שאינה קיימת. המקסימום שהן מסוגלות להציג זה תרגילנות פוליטית שוברת שוויון - וגם זה לא קורה. המעין־תיקו בין הגושים נשמר בקנאות מסקר לסקר, ועם כל הצער שבדבר, הוא דווקא מהווה תעודת כבוד למצביעים הישראלים, שרוצים להצביע לדבר קיים ומהותי, ולא לניסיונות הישרדות במשחק.

טוב עשו הנדל והאוזר.גםאיילת שקדצריכה לנהוג באותה הדרך. בגלל חוסר הסיכוי, בגלל הכבוד, בגלל אובדן הקולות וגם בגלל עוד דבר: היא צריכה לכפר על מה שעשתה עם נפתלי בנט בשנה האחרונה. היא מבינה ואף אומרת בפה מלא שזו היתה טעות, אבל כל עוד היא ממשיכה במרוץ ומנסה לכרסם קולות ממחנה הימין - הווידוי הזה הוא מן השפה ולחוץ.על המעשה הפסול של הקמת הממשלה הנופלת צריכים אנשי ימינה לתת את הדין. רובם בכלל לא מבינים במה מדובר, וממשיכים לשקר ולהתארגן במסגרות אחרות. השרה שקד, שהיא ההגונה מכולם שם, לפחות אומרת את זה בחצי פה, אבל כדי שנאמין לה - היא צריכה להפסיק להזיק לגוש הימין בניסיון הנפל שלה לרוץ בבחירות. היא בגיל שמתיר נטילת הפסקה וחזרה במסגרת אחרת, או בכלל לא.

פרישה אמיצה שלה תספק עוד שירות הסברתי מצוין בתחום פסיכולוגי אחר, והוא - מחלת ההידבקות האובססיבית של פוליטיקאים לקריירה שלהם, כאילו להיות ח"כ במקום דו־ספרתי במפלגת אופוזיציה זה חשוב יותר מלנהל בנק או בית ספר או מתנ"ס או לגדל כותנה. איני מזלזל בהשפעה הקריטית על מגוון דברים שיש לח"כ, אבל יש חיים טובים גם מחוץ למקום הזה, וכשפוליטיקאים שהגיעו לסוף דרכם מחליטים לפרוש ולא לדבוק וליילל כילד עקשן - הם משדרים מסר של בגרות ואחריות, שעושה להם רק טוב ומטהר את המערכת. עד לתרגיל הקמת ממשלת השינוי הערכתי וחיבבתי את איילת שקד, וגם היום אני מאחל לה הצלחה רבה בכל מסלול חוץ־פוליטי שתבחר בו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

קובי אריאלי

בעל טור במגזין

Load more...